"מישאל עם" – טופס 5329

♦  בשבועות האחרונים עשרות אלפים מתושבי ישראל קיבלו הודעה חתומה בידי מנהל בכיר באגף המודיעין והחקירות של רשות המסים – מר מישאל כהן, הדורשת מהם לפרט את מקורות ההכנסה שלהם בארץ ובחו"ל. להודעת הרשות שמצאה דרכה לתיבות הדואר של אלפי תושבים, בדר"כ בדואר רגיל, צורף טופס 5329– "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה" אותו נדרשו הנמענים למלא ולשלוח חזרה בדואר או באמצעות הודעת דוא"ל.

 

♦ מדובר, אם כן, במיזם נוסף ויצירתי של רשות המסים, כחלק ממאבקה הממושך בהון השחור ובמעלימי מס, אם כי בשונה מצעדים אחרים בהם נקטה רשות המסים בעבר, דומה כי מהלך זה מבטא גישה אקטיביסטית יותר, שמותירה רבים מאזרחים מן השורה, שכירים ועצמאים, מופתעים, מבולבלים ואף חוששים.

 

♦ "מכתב זה נשלח מתוקף סמכותי לפי סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה", טורח ומציין מר מישאל כהן בסוף מכתבו. ובכן, התשובה לשאלה האם יש למר מישאל כהן סמכות לדרוש מכל אחד מאתנו מידע על הכנסותינו הנה חיובית – אותו סעיף 135(1)(א) מגדיר את ה"סמכות להשיג ידיעות" וקובע כי פקיד השומה רשאי לדרוש מכל אדם בהודעה בכתב, דין וחשבון על מנת להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו. 

 

אלא שעד עתה, סמכותו של פקיד השומה לדרוש ידיעות מכוח הוראת סעיף 135, התמצתה לרוב בהליך שזכה לכינוי "הצהרת הון" המהווה דיווח של נישום לרשות המסים על הנכסים הנמצאים בבעלותו במועד מסוים - בדרך כלל בסוף השנה ביום ה- 31.12. עד עתה, תושבים שנדרשו להגיש הצהרת הון היו על-פי רוב נישומים החייבים בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות, או שלמשל פתחו עסק חדש. הצהרת הון היא מנגנון דיווח רפטטיבי (קבוע וחוזר על עצמו) שרשות המסים אמצה במסגרת הסמכות לדרוש ידיעות מכל אדם, וזו מהווה כלי משלים לקביעת השומה.

♦ אלא מה? על אף שמקור הסמכות דומה, ההודעה עליה חתום מר מישאל כהן, דורשת בעיקר הצהרה על מקורות ההכנסה של הנישום בעוד שפירוט נכסיו איננו מהווה חלק עיקרי בה. אבחנה זו מעוררת את השאלה אם אכן מדובר במהותה בדרישה להצהרת הון במובנה הרגיל. כמו כן דומה שההודעה נושאת אופי פחות שיטתי ופחות ממוסד (היות שבשונה מהצהרת הון היא אינה מהווה מנגנון דיווח של ממש). נדמה אפוא שמדובר בפעילות נקודתית וממוקדת של רשות המסים, על מנת להגיע לתושבים שהצליחו "לחמוק מן הרדאר".

 

♦ נשאלת אם כן, השאלה האם דרישתו של מר מישאל כהן חלה על כולם? על פניו נראה שדרישת הידיעות שבהודעה האמורה חלה על כל אדם ואין זה משנה אם הוא עצמאי או שכיר, אם חייב בדיווח שנתי למס הכנסה או לא חייב בהגשתו, ומכאן שאדם שזכה לקבל הודעה מאותו מישאל כהן, חייב בהגשת הדו"ח המצורף להודעה במועד המפורש מצורף בהודעה - היינו בתוך 30 ימים מיום המצאתה.

 

 

 

♦ לא ניתן יהיה להתעלם מהוראת סעיף 135(1)(ב) לפקודה המסייגת את תחולת הוראת סעיף 135(1)(א) הנזכרת – הוראה זו קובעת כי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק (מי שהיה לתושב חוץ משך 10 שנים רצופות וחזר ארצה), לא יהיה חייב בהגשת דו"ח על "הונו ונכסיו" הנמצאים מחוץ לישראל, במשך 10 שנים מאז הפך לכזה. לכאורה, הוראה זו פוטרת קבוצות שונות באוכלוסייה, ביניהם עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים מהגשת דוחות כאמור. עם זאת, מלשון הוראת סעיף 135(1)(ב) לפקדה, דומה שהפטור האמור איננו חל בהכרח כאשר החובה היא בהגשת דו"ח דוגמת זה המצורף להודעתו של מר מישאל. הפטור הנובע מהוראת סעיף 135(1)(ב) לפקודה עניינו בדיווח על הון ונכסים שמחוץ לישראל, ולא במקורות הכנסה. כאמור לעיל ההודעה מאת מישאל כהן, עיקרה בדיווח על מקורות הכנסה ומכאן שעל פניו אין תחולה ממשית להוראת סעיף 15(1)(ב) לפקודה המוציא ממעגל החייבים בדיווח עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. נמען שנמנע מהגשת דו"ח על מקורות הכנסתו חושף את עצמו לסיכון בשני מישורים – האחד הוא המישור האזרחי - הנמען עלול להביא לכך שפקיד השומה ינקוט נגדו ונגד עסקו הליכי ביקורת ותפיסת מסמכים, שעשויים להביא לקביעת שומה ולהטלת סנקציות שונות בדמות קנסות ופסילת ספרים.

 

♦ יצוין כי ביום 10.08.2014 הוציאה הגב' מירי סביון - סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים מכתב בנושא: מהלך להרחבת רשת המדווחים-  הנחיות לפעולה בעניין אותו טופס 5329, בו צוין, כי "בסמכות פקיד השומה לתת הקלות בקנסות בגין הגשת דוחות באיחור במקרים מתאימים";

 

♦ המישור האחר הוא המישור הפלילי – המחדל שבאי-המצאת ידיעות כאמור, עלול להוות עבירה פלילית מסוג חטא, שעונשה המקסימאלי הוא שנת מאסר אחת. שימו לב, בהתקיים נסיבות מסוימות, עשוי מחדל זה להתגבש לכדי עבירה מסוג פשע (העלמת מס), שעונשה הוא עד שבע שנות מאסר. ואכן בהנחיות שיצאו ביום 10.08.2014, צוין כי במקרים חריגים בהם לדעת פקיד השומה התקיימו נסיבות מיוחדות, המצריכות טיפול במישור הפלילי, יועבר התיק לעיון הגוף המתאים.

 

♦ לסיכום, תמוה ככל שיהיה, וגם אם הייתם שכירים כל חייכם, היה והגיע לידיכם "מכתב האהבה" ממר מישאל כהן, הימנעו מלטמון ראשכם בחול !

אכן המכתב נשלח ברוב המקרים בדואר רגיל ולכאורה עפ"י "דיני ההמצאה" ניתן להתעלם ממנו, אך שימת ליבכם, כי על רוב המכתבים יש ברקוד המאפשר לרשות המסים לעשות מעקב ממוחשב אחרי שליחתו של המכתב ובעת הצורך להמציאו פעם נוספת והפעם בדרך שמאפשרת בדיקת המצאה. לפיכך מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי במסגרת תקופת שלושים הימים שנתנה לכם. הפתרונות המיסויים ניתנים בשני שלבים עיקריים: ראשית בוחנים האם החובה להמציא ידיעות אכן חלה על אותו אדם, ואם כן- בוחנים האם ההכנסה שלגביה נדרש דיווח, אכן חייבת במס (ולא תמיד כך הדבר).