♦ ביום 22.6.09 פורסמה ברשומות, בספר הצעות חוק הממשלה 437, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 171 והוראות שעה), התשס"ט- 2009.
עפ"י הצעת החוק, מוצע לקבוע בסעיף 32 לפקודה באופן מפורש, כי לא יותרו בניכוי הוצאות שאינן משתלבות בתהליך הטבעי של הפקת ההכנסה ובמבנהו הטבעי של מקור ההכנסה ושאינן מהוות חלק בלתי נפרד מהתהליך ומהמבנה האמורים, לרבות הוצאות נסיעה למקום ההשתכרות ובחזרה ממנו והוצאות שהוצאו לשם טיפול בילד או השגחה עליו או לשם טיפול באדם אחר או השגחה עליו.
♦ בדברי ההסבר נכתב, כי לאורך שנים נבנתה מדיניות המסים כך שהוצאות מהסוגים שנמנו לעיל, לא הותרו בניכוי. עם זאת, ועל אף המדיניות הפיסקלית שנבנתה על בסיסה של ההנחה, כי ההוצאות האמורות אינן מותרות, קבע בית המשפט העליון בפסק דינו בע"א 4243/08 ורד פרי נגד פקיד שומה גוש דן, כי בהעדר הוראת חוק הקובעת מפורשות שהוצאות השגחה על ילדים אינן מותרות בניכוי, הוצאה זו מותרת בניכוי מכוח הוראת סעיף 17 לפקודה. נוסף על כך שינה ביהמ"ש העליון את ההלכה ולפיה תנאי להכרה בהוצאה לצורכי מס הוא שאותה הוצאה משתלבת בתהליך הפקת ההכנסה ובמבנה של מקור ההכנסה, ומהווה חלק בלתי נפרד מהם (מבחן האינצידנטליות) וקבע, כי די בזיקה ממשית וישירה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה, לפיכך מוצע לתקן הסעיף.