♦ מבוא
בתאריך 14/7/2009 אושר בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית (להלן:"החוק").
במסגרת החוק נקבע, כי בתקופה שמיום 1 באוגוסט 2009 ועד ליום 31 בדצמבר 2010, תועלה תקרת התשלום לביטוח לאומי מחמש לעשר פעמים השכר הממוצע במשק.
כפועל יוצא מכך, הועלתה התקרה לחודש מ-38,415 ש"ח ל-76,830 ש"ח, דמי הביטוח הלאומי המקסימאליים המשולמים על ידי עצמאי עלו מ-5,930 ש"ח ל-12,165 ש"ח.
תוספת ה"מס" המצטברת לכל התקופה הינה כ-106 אלפי ש"ח.
נישומים ומבוטחים רבים לא הסכימו להשלים עם רוע הגזירה, והחלו להתארגן בצורת חברה, כדי להימנע מרוע הגזירה.
רשימה זו תסקור את היבטי המס החלים על החברה, הסיכונים והסיכויים ונקודות שיש להביא בחשבון.
♦ סוגי הנישומים
שני סוגי נישומים עליהן משפיעה הכפלת תקרת הביטוח הלאומי, הינם העצמאים והשכירים.
♦ שכיר
העלאת התקרות פוגעת בעובד ובמעביד, היות ודמי הביטוח משולמים על ידי שניהם. מה-1.8.2009 צפוי תשלום העובד לעלות ל-8,815 ש"ח לחודש (105,780 לשנה), קרי תוספת של 4,610 ₪ לחודש (55,320 לשנה), ותשלום המעביד יעמוד על סך 4,359 ש"ח לחודש (52,308 לשנה) המהווה עליה של 2,367 ש"ח לחודש (28,404 לשנה), לעומת תשלום עובד של 4,205 ש"ח לחודש (50,460 לשנה) ותשלום מעביד על סך 1,992 ש"ח (תשלום שנתי של 23,904 ש"ח).
באם מנטרלים את החיסכון במס של המעביד (לפי 26% מס חברות בשנת 2009) המדובר בתוספת חודשית של 1,752 ש"ח (תוספת שנתית של 21,019 ש"ח).
באם ההגדלה תהיה בתוקף כל התקופה הצפויה, קרי עד 31.12.2010, הרי המדובר בתוספת נטו כוללת של 78,370 ש"ח לעובד ו-29,784 ש"ח למעביד ובסה"כ 108,154 ש"ח.
להלן הדרכים העומדות בפני השכיר:
♦ הנחות המוצא הינן כי ניתן לשנות את מעמדו של העובד תוך התחשבות בגורמי יחסי עבודה, גורמים פנסיונים, ביטוחים וכיוצ"ב, שאינם מעניינה של רשימה זו.
♦ היה והדבר אפשרי, אנו ממליצים לבחון הקמת חברה רגילה (שאינה משפחתית, היות וחוק הביטוח הלאומי מחייב מחד דמי ביטוח על מלא הכנסתו של הנישום המייצג בחברה משפחתית ומאידך פוטר מדמי ביטוח דיבידנד מחברה רגילה.) בבעלות מלאה של השכיר, שתתקשר עם המעביד, והיא זו שתיתן לו את השירותים ותקבל את ההכנסה החייבת.
♦ היחיד ימשוך מהחברה דמי ניהול/משכורת בגין השירותים שייתן בשמה, וזאת בגובה שלא יעלה על תקרת הביטוח הלאומי כיום. יתרת העודפים בחברה יחולקו בשוטף כדיבידנד.
תוצאות ההליך יביאו למצב בו הושווה נטל דמי הביטוח שהיה עד היום.
♦ כדי למנוע טענות לגבי מלאכותיות מרשויות המס (וכן לשונאי הסיכון שבינינו), ההמלצה הינה לחלק את מלוא העודפים כדיבידנד, כך שבנטו נטל מס ההכנסה לא ישתנה.
♦ עצמאי
יחיד נותן שרות:
♦ המדובר על עצמאי המאופיין בכך שעסקו הינו עסק פשוט, הכולל בצד ההכנסות מספר חשבוניות בודדות, ובצד ההוצאות, הוצאות תפעוליות (רכב, מחשוב, לפעמים שכירות וכד'). בעסק אין מלאי או עובדים והוא מנוהל בשיטה החד-צידית ולפעמים אף על בסיס מזומן.
♦ עד היום נהג אותו עצמאי לשלם סך של 5,930 ש"ח דמי ביטוח לחודש (71,160 לשנה) שעליהן קיבל החזר ממס הכנסה בסך 981 ש"ח לחודש (11,772 לשנה) סך נטו של 4,949 ש"ח לחודש (59,388 לשנה).
♦ כתוצאה מההגדלה ישלם אותו עצמאי החל מ-1.8.2009 סך של 12,165 ש"ח לחודש (145,980 לשנה) ובניכוי החזר שיקבל ממס הכנסה בסך של 2,002 ש"ח לחודש (24,024 לשנה) סך נטו של 10,163 ש"ח לחודש (121,956 לשנה).
♦ תוספת דמי הביטוח תעמוד על סך של 6,235 ש"ח לחודש ונטו על סך של 5,214 ש"ח לחודש.
(74,820 לשנה ונטו לשנה סך של 62,568 ש"ח). היות והמדובר בהגדלה צפויה ל- 17 חודש, הרי שהתוספת נטו לעצמאי עומדת על סך נטו של 88,638 ש"ח.
♦ לרשות העצמאי שתי אפשרויות, הטומנות בחובן הקמת חברה, וניהול הפעילות מתוכה.
הנחות המוצא הינן כי ניתן לשנות את מעמדו של העצמאי תוך התחשבות במקבלי השרות, גורמים פנסיונים, ביטוחים וכיוצ"ב, שעל הלקוח לבחון בעצמו. היה והתשובה לכך חיובית, אנו ממליצים לבחון הקמת חברה בבעלות מלאה, שתתקשר עם מקבלי השרות, כפי שיפורט להלן.
♦ אופציה א' – העברה לפי סעיף 104א' לפקודה
הליך זה הינו הליך טכני יחסית, בו היחיד מעביר את נכסיו לחברה בתמורה להקצאת מניות. מרגע ההעברה החברה תיתן את השרות. היחיד יועסק כשכיר/נותן שרות בחברה ויקבל תגמול עד לתקרה הנוכחית. יתרת העודפים ימשכו כדיבידנד.
♦ יתרונות: מונע טענה מרשויות המס כי הועברו לחברה נכסים ערטילאיים החייבים במס. (כגון- מוניטין, פטנטים וכד'). כמובן ככל שיש נכסים ערטילאיים בעסק אפשרות זו מחויבת המציאות.
♦ חסרונות: לא ניתן לבצע טרנזקציות כלשהן בחברה, במשך שנתיים לפחות. (לרבות פירוק החברה, באם הליך זה יוצע על ידי רשויות המס). כמו כן באם ישנה כוונה למכור מוניטין או נכסים ערטילאיים אחרים, שביחיד היו מחויבים ב-20% מס, בחברה יש מס כפול, אלא אם ערב המכירה (ולפחות בעוד שנתיים) יתאפשר להפוך את החברה ל"חברה משפחתית."
♦ אופציה ב' – הקמת חברה
באפשרות זו אין העברת נכסים לחברה, אלא החברה נהפכת להיות הזכאית לתמורות, ואילו היחיד יהפוך לשכיר/נותן שרות בה, כפי שצוין באופציה א'.
♦ יתרונות: אין צורך בהעברת נכסים בפטור, כי לכאורה לא קיימים נכסים ולכן בכל רגע נתון ניתן למכור את העסק במס מוגבל של יחיד.
♦ חסרונות:טענות למכירת נכסים לחברה על ידי רשויות המס שעלולות להביא לחיובים מיותרים בגין רווחי הון או לחילופין טענה כי לחברה אין נכסים ולכן ההכנסה משויכת ליחיד, ואז ישולם ביטוח לאומי כאילו לא הוקמה חברה.
♦ חשיפות: היות וההכנסה נמצאת בחברה, עלולים רשויות המס לטעון אחת משתיים:
1. המדובר בהסבת הכנסה מיחיד לחברה, כיוון שה"עץ" נשאר ביחיד. במקרה כזה, תכנון הביטוח הלאומי "נופל" היות וכל ההכנסה מיוחסת ליחיד.
(כמובן, היה ותחולק כל ההכנסה כדיבידנד, יתכן ורשויות המס יהיו אדישים).
2. היות וההכנסה ("פירות") בחברה, הרי בהכרח שהועבר גם המוניטין/ידע/ תיקי לקוחות וכו' (העץ) לחברה. העברה זו לא דווחה (על כל המשתמע מכך) ובשלב ראשון יש לשלם את המס בגין רווחי ההון.
♦ שותפות
במקרה זה המדובר על עסק מורכב, הנשלט על ידי שותפים.
קיימות שתי אפשרויות, הראשונה העברת העסק כולו כמקשה אחת לחברה.
♦ אפשרות זו אינה מומלצת, היות והליך 104 ב' מאפשר העברת נכסים ולא התחייבויות. (המהדרין, מעבירים הון נטו "0" ככל שניתן, אך עדיין הדבר בעייתי).
♦ האפשרות היותר פשוטה הינה הקמת חברה לכל אחד מהשותפים, אליה יעביר בהתאם לסעיף 104א' את אחזקותיו בשותפות.
בהליך זה השותפות תמשיך להתנהל כבעבר, אך השותפים יהיו חברות בבעלות מלאה של היחידים. (כמובן יש לקחת בחשבון עמידה בחוקים ספציפיים, הגבלת העברת מניות של החברות ללא אישור השותפות וכיוצ"ב).
♦ העברה לפי סעיף 104א' לפקודה
הליך זה הינו הליך טכני יחסית, בו השותף מעביר את זכויותיו בשותפות לחברה בתמורה להקצאת מניות. מאותו רגע ואילך החברה תהיה שותפה בשותפות. היחיד יועסק כשכיר/נותן שרות בחברה ויקבל תגמול עד לגובה התקרה הנוכחית. יתרת העודפים ימשכו כדיבידנד.
♦ יובהר באם השותף תכנן למכור את חלקו בשותפות, הוא מנוע שנתיים מלעשות כן, וגם לאחר מכן, בעוד שביחיד היו מחויבים ב-20% מס, בחברה יש מס כפול, אלא אם ערב המכירה יתאפשר להפוך את החברה ל"חברה משפחתית".
♦ עסק עצמאי מורכב
המדובר על עצמאי בעל עיסוק מורכב יחסית, הכולל עובדים, נכסים והתחייבויות.
מעבר עסק כזה לצורת חברה, צריך שיתבצע בזהירות הראויה, היות ויש לתת פתרון לכל הנכסים המועברים ולהון נטו "אפס". כמו כן, יש לטפל באישור לניוד העובדים, לרבות רצף זכויות, העברת קופות ועוד.
במקרים מעין אלו יש לבחון כל מקרה לגופו.
♦ כעת נעבור לרשימת "בעיות" המתעוררות כתוצאה מההליך, וההמלצות לפתרונן.
♦ שינוי סיווג
כידוע דמי הביטוח הלאומי מחושבים על בסיס שנתי, ולכן יש לוודא כי כל מי שהפך לשכיר בחברה, שיודיע על שינוי סיווג מעצמאי לשכיר במיידי, אחרת ילקחו הכנסותיו עד 31.7.2009 והוא ימוסה על מלואם ועד לתקרה הממוצעת ב-2009.
♦ העברת עובדים
ככלל, על מעסיק המעסיק עובדים לדאוג לרצף זכויות לעובדים, וזאת באמצעות פנייה לרשויות המס וקבלת אישורים. באם הבעלות לא משתנה יינתן האישור. מבירור שערכנו עולה, כי היה וליחיד התחייבויות בגין חופש, פיצויים וכו' לעובדיו יש לרשום סכומים כיתרת חובה של בעל המניות.
כמובן לטעמנו, עדיף להפקיד את כל מה שינתן ישירות לקופות, וכך אף לקבל הוצאה מוכרת לצרכי מס.
♦ "מיקומו" של הרכב
נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון הינה רכבו של בעל המניות, שהיה רשום עד היום על שמו.
מחד, קוסם העניין להעביר את הרכב לחברה וליצור יתרת זכות מכובדת לטובת בעל המניות. אך אליה וקוץ בה, מרגע זה ואילך יהיה על החברה לחשב "שווי שימוש" לבעל המניות, שסכומו הולך וגדל משנה לשנה, ומוריד את כל הכדאיות הכלכלית מלקיחת רכב.
- אפשרות נוספת הינה להשאיר את הרכב אצל היחיד, ולא לדרוש בגינו הוצאות בשנת 2009. החל
מ-2010 יהיה אפשר לחזור ולפתוח תיק כעצמאי קטן ולמשוך סכום בסיסי כהכנסה עסקית, שכנגדה יהיה ניתן לקזז הוצאות מייצור הכנסה, לרבות הוצאות הרכב.
♦ "נישואים קתוליים"
יש לשים לב, כי העברה לחברה, הינה לנצח, וכל טרנזקציה עתידית מהווה אירוע מס על כל המשתמע מכך.
♦ כל מכירה עתידית של נכס הון בחברה, תביא בהכרח לכפל מס.
♦ היה ורשויות המס ירימו את הכפפה, כפי שעשו בסבב הקודם, של העלאת תקרת הביטוח הלאומי, ויאפשרו קיפול ללא מס כולם יצאו נשכרים.
אפשרות נוספת הינה כמובן הכרזה על חברה משפחתית מבעוד מועד ותשלום מס כיחיד על ההכנסות.