♦ המערער ניהל מערכת נפרדת של רישומי עסקאות ביומנים קלנדאריים פרטיים, ודיווח רק על העיסקאות שנרשמו בספרי המרפאה. באופן זה נוהלה מערכת פנקסים כפולה, והמערער דיווח רק על 26-30 אחוזים מסכומי העיסקאות. כמו כן, המערער לא ניהל כרטסת מתרפאים לגבי הטיפולים המופיעים ביומנים הקלנדאריים, ולא ערך רישום מוקדם של המטופלים שהגיעו למרפאתו. בנסיבות אלה קבע המשיב, כי המערער ניהל פנקסי חשבונות, תוך סטיה מהותית הוראות ניהול פנקסים החלות על עיסוקו, ולפיכך החליט על הטלת קנס בשיעור של 1% מסך העיסקאות.
מעבר לפסילת הספרים, הוצאה למערער שומת עסקאות. לצורך קביעת השומה נערך מדגם המתבסס על הרישומים המופיעים ביומנים הקלנדאריים במהלך ארבעה חודשים, בכל אחת משנות הביקורת, אשר הושוו לדיווחי המערער, באותם חודשים, על פי ספרי המרפאה (להלן: המדגם). שומת העסקאות השנתית נקבעה על פי החלק היחסי שנמצא, כי לא דווח.
♦ לטענת המערער, קביעת השומה נערכה על פי הנחות מוטעות של המשיב, כי נוהלו יומנים כפולים, וכי ביומן הקלנדארי נרשמו שמות מטופלים בפועל, והתקבלו כספים מהמתרפאים. הנחות אלה אינן מבוססות על כל ראיה פוזיטיבית, ואין הן אלא טענות בעלמא, שיש בהן כדי לפגוע בשמו הטוב של המערער. עוד טען המערער, כי המשיב התבסס על מדגם, ולא על בדיקה של סבירות התוצאה העסקית.
♦ לטענת המשיב, נוכח פסילת ספריו של המערער, מוטל הנטל על המערער להראות, כי ספריו ודיווחיו נוהלו כדין, וכי נטל השכנוע מוטל לעולם על כתפי הנישום. לשיטת המשיב לא עמד המערער בנטל המוטל עליו, והוא ניהל ספריו תוך סטיה מהותית מהוראות ניהול פנקסים, נוכח אי ניהולו של כרטיס אישי לכל מתרפאשיכלול גם רישום מוקדם של מתרפא, בין אם התקבל תקבול ובין אם לאו.
♦ בצד תמימות הדעים לעניין רישום המילה "שולם" בחלק מהמקרים – לעניין רישום המילה "צ'ק" לא הייתה מחלוקת – התגלעה אי הסכמה לעניין רישום "שולם" או "שילמה" ("דפע" או "דפעת") בשפה הערבית, בחלק מהרישומים האחרים. המערער טען, כי הרישום ביומן הקלנדארי, באותם רישומים שבמחלוקת, אינו אלא "רפע" או "רפעת", - המילה מתחילה באות ר' ולא באות ד' - בשפה הערבית, וכי ומדובר בשמות פרטיים נפוצים. בעניין זה הבהיר, כי מחמת הצנעה ערך רישום של שמות פרטיים של נשים, "רפעה", "רפעת", וזאת ללא תוספת שם משפחה.
בימ"ש מחוזי באר שבע - כב' הש' צלקובניק יורם:
♦ הוראות ניהול פנקסים נועדו להבטיח פיקוח אפקטיבי על דיווחי העוסקים, ולצורך ישום מטרה זו, נקבעו בהוראות כלי דיווח שיאפשרו שקיפות מירבית של הליכי הטיפול, ואפשרות של ביקורת על מתן השירות מחד, והתקבולים המגיעים לרופא, נותן השירות, מאידך. במסגרת הביקורת נדרש הרופא אף לספק את רישומי "קביעת התורים", וזאת לצורך בחינת זהות המטופלים והיקף הטיפול הניתן, מהשלב הראשוני של מתן השירות הרפואי. רופא השיניים, העשוי לעמוד בקשר טיפולי ממושך עם המתרפא, ואשר במסגרת ההליך הטיפולי נזקק לחומרי גלם יחודיים לצורך הריפוי, נדרש בנוסף, לפתוח כרטיס אישי שיתעד את כל מהלכי הטיפול והתקבולים הניתנים מעת לעת, וכן את רשימת מלאי המתכות שברשותו, המשמשת אינדיקציה נוספת לצורך בחינת היקף הטיפול הניתן.
♦ העובדות עליהן אין מחלוקת, מעלות, כי המערער ביסס שתי מערכות תיעוד נפרדות, ששכנו זו לצד רעותה, במרפאתו, שבשתיהן ניתן ביטוי לפניות מתרפאים לקבלת טיפול והחישובים הכספיים שנערכו; האחת, הגלויה, שבאה לידי ביטוי בתיעוד הטיפול שניתן ביומן הרופא, ברישום בכרטסת, ובהוצאות חשבוניות לצורך דיווח למע"מ, והשניה, הסמויה מעין, שנוהלה באמצעות היומנים הקלנדאריים, שבהם פורטו במרבית המקרים, שמות הפונים, הטיפול הנדרש, גובה ואמצעי התשלום.
♦ במחלוקת שבין המומחים לשפה הערבית לעניין מהות הרישום ביומנים הקלנדאריים, הוכח, כי המערער נוקט במונח "שולם" גם בשפה העברית, ומציין את אמצעי התשלום ביומניו. מנגד, קובע בית המשפט הנכבד, הטענה כי הרישומים מתייחסים לשם פרטי זהה, המופיעים פעם אחר פעם במועדים שונים ברישומים, בלא שהמערער יבהיר כלל במי מדובר, אינה מרשימה במהימנותה.
באשר לעוצמת נטל הראיה הרובץ על הנישום המערער על השומה, נקבע בפרשת צ'צ'קס, כי על הנישום להוכיח "את הטענה כי שומה כאמור הינה מופרזת, בלתי סבירה או שגויה.... נטל הראיה הרובץ על נישום בהקשר זה הינו כבד ביותר עד כי "לא נשאר לשופט אלא לאשר את השומה...נישום שספריו נפסלו אינו יכול עוד להיבנות מכך שבית המשפט יאמין לכל הצהרותיו, ועליו להביא הוכחות אובייקטיביות (להבדיל מעדותו שלו) לביסוס טענותיו... העמידה על כך שמערער יוכיח בראיות חותכות, כי הערכתו של פקיד השומה הייתה שרירותית או מופרכת מעיקרא, היא פועל יוצא של האשם הרובץ לפתחו של הנישום, אשר באי-ניהול ספרים קבילים מנע מפקיד השומה את האפשרות לברר את הכנסתו לאשורה..."
תוצאה:
♦ הערעור נדחה.
ניתן ביום 15.10.09
ב"כ המערער: עו"ד י. קינן.
ב"כ המשיב: עו"ד ל. שי ועו"ד י. פנש.