♦ המשבר הכלכלי המתעורר שוב בעולם ובמדינתנו, כמו גם גל המחאות שקם מצביעים, כי עוד נכונו למשק הישראלי ימים קשים ומורכבים. העבר מלמד, כי ימים קשים אלה, מלווים ב"מחנק אשראי" מצד הגורמים הפיננסיים, ועלולים לגרום לירידה ניכרתבמוסר התשלומים, לדחיית פירעון התחייבויות כספיות ואף לחדלות פירעון של עסקים רבים, לפיכך מטבע הדברים, סוגיית המע"מ בגין "חובות אבודים" עשויה להיות רלבנטית בעת זו.
♦ כידוע הפס"ד אשר התווה את הכללים לגביית חובות אבודים הינו פס"ד אלקה אחזקות (ע"א 2112/95), שם קבע ביהמ"ש העליון, כי עוסק זכאי להחזר מע"מ ששילם בגין עסקה, אם תמורת העסקה לא שולמה והחוב הפך ל"חוב אבוד". בפס"ד נקבעו 5 מבחנים מצטברים להכרה בחוב אבוד: (1) ביצוע עסקה (2) הוצאת חשבונית בגין מכירת מוצר או מתן שירות. (3) תשלום מע"מ על פי החשבונית. (4) כישלון של קבלת התמורה הכספית בגין החשבונית (5) היותו של החוב "חוב אבוד".
♦ פס"ד אלקה קבע כי הפסד המע"מ, הנובע מחדלות פירעון של החייב, "ייפול" על המדינה, ולפיכך, זכאי עוסק לקבל את החזר המע"מ ששילם בגין חוב החייב שהפך לחוב אבוד, שכן ביהמ"ש ראה ברשויות המס כ"כיס עמוק". מייד לאחר מתן פסק הדין, ניסתה רשות המסים "לצמצם את הנזק", בכך שקבעה בתקנה 24א לתקנות מע"מ דרישות נוקשות כבסיס להכרה בחובות אבודים.
♦בהתאם לתקנות מע"מ, הרי משהגיע העוסק למסקנה, כי חובו של החייב הפך ל"חוב אבוד", עליו לפעול לפי הכללים הבאים:
1. העוסק יוציא "הודעת זיכוי" ללקוח שלא שילם.
2. הודעת הזיכוי תוצא לפחות שישה חודשים לאחר היום שבו הוצאה חשבונית המס בשל העסקה הרלבנטית ולא יאוחר מ-3 שנים לאחר מועד הוצאת החשבונית (תקופות בהן התקיימו הליכים משפטיים לגבי החוב לא ילקחו בחשבון).
3. על העוסק לשמור את המסמכים המאמתים את העסקה ולהיות החוב "חוב אבוד".
4. סכום הזיכוי שיירשם בהודעת הזיכוי לא יעלה על סכום החשבונית המקורית (כולל המע"מ) שהוצאה בגין העסקה (ניתן לדרוש הפרשי הצמדה וריבית על סכום ההחזר לאחר שידווח).
5. תינתן הודעה בכתב למנהל מע"מ. בהודעה יפורטו: פרטי העסקה שבשלה נוצר החוב, הפעולות וההליכים שנקט העוסק לגביית החוב ועובדות אחרות הנוגעות להודעה שבשלן הפך החוב לאבוד. בצירוף מסמכים רלבנטיים המאמתים את פרטי ההודעה והמעידים על היותו של החוב "חוב אבוד".
♦ המונח "חוב אבוד" מוגדר בתקנה 24א לתקנותמע"מ כ"סכום מס ששילם עוסק בעדעסקה, ושהוכח להנחת דעתו של המנהל, שהפך להיות אבוד". דהיינו, על העוסק להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו לא צלחו. על פניו נראה, כי מדובר בהליך פשוט אך הניסיוןמלמד שהדרך לשכנוע המנהל אינה פשוטה כלל וכלל.
♦ מעבר לסוגיית "שיכנוע המנהל" קיימת סוגיה שאף לגביה טרם הוכרע הדין, והיא שאלת ההתיישנות. תקופת ההתיישנות שנקבעה בתקנה 24א לוקה בחוסר הגיון ועומדת בסתירה להוראות החוק. חוק מע"מ קובע תקופת התיישנות לניכוי מס תשומות ע"י עוסק (שש שנים), כמו גם להוצאת שומה ע"י רשויות המס, ואינו קובע תקופת התיישנות להנפקת תעודת זיכוי במס או סמכות לקבוע כאמור. מעבר לכך קובע חוק מע"מ בסעיף 116 כי "המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות על פיו לעשיית דבר, למעט מועד להגשת ערעור או ערר" לאור זאת יש הסוברים, כי קביעת תקופת ההתיישנות כאמור הינה בחוסר סמכות.
♦ על אף עמדה מחמירה מצד מע"מ בנוגע להכרה בחוב אבוד יש הסוברים, כי על אף תקופת התיישנות, ניתן לתבוע החזרי מע"מ על חוב אבוד גם אם חלפו שלוש השנים מיום הנפקת חשבונית המס, ובלבד שהחוב התגבש לכדי "חוב אבוד" במועד רלבנטי. לענין זה לא ניתן יהיה לתקוף את הדרישה בטענת שיהוי, במקרה שהמבקש לתבוע את המס יוכל להוכיח כי הוצאה בשעתו חשבונית מס ושהמס שולם לאוצר המדינה.
♦ לאחרונה עלה הנושא במסגרת הליכי הקפאת ההליכים של קלאבמרקט (ע"א 10739/07). שם נדונה דרישת רשות המסים להחזר מע"מ מנאמני קלאבמרקט, בגין השבת רכיב המע"מבחובות האבודים. הנאמנים סירבו לדרישה וטענו, כי משמעות דרישת מע"מ הייתה תוספת שלכ-50 מיליון ש"ח למסת החובות לנושים הבלתי מובטחים של הרשת, וכתוצאה מכך שחיקת שיעור ההחזר לנושים הבלתי מובטחים (הספקים) בעד כ-9%. לאחר ארבע שנות דיונים, קבע בית המשפטהעליון בסוגיה, כי "לרשות המסים עומדת זכות תביעה כלפי קלאבמרקט להשבה של חלק יחסימניכוי מס התשומות שהחברה קיבלה, בשים לב לתמורה החלקית שקלאבמרקט שילמה בסופו שליוםבגין העסקאותעם הספקים במסגרת הסדר הנושים".
♦ ברוח התקופה, ועל אף נושא ההתיישנות שכביכול נותר "פתוח", על הספקים והעוסקים לעמוד עם היד על הדופק לענין הפיכת חובות כלפיהם לאבודים ולפעול בהקדם לקבלת החזר המע"מ לגביהם וזאת בין היתר על מנת למנוע טענות שיהוי, הליכים ובירוקרטיה מיותרת.