♦ המערער עסק במסחר בצמיגים. במהלך ביקורת בעסקו התחוור, כי למערער אין ספרים מסודרים, דבר שהוסבר ע"י המערער בכך שספריו נשרפו בשריפה.
♦ לטענת המערער, המערער טוען, כי חישוב הרווח הגולמי שגוי ואינו ראוי. אין עליו לנהל ספרים בשיטה הכפולה, כי לא היה בנימוק של אי-ניהול ספרים בשיטה הכפולה להוביל לפסילת ספריו, שכן החזיק בכל מערכת התיעוד החשבונאי הנדרשת לעוסק בתחומו. פסילת ספריו של נישום מוצדקת רק כאשר הסטייה מאופן ניהול הספרים הינה מהותית, כך שיש בה כדי לפגוע ביכולתה של רשות המס לקבוע את מחזור העסקאות או את המס בו חייב הנישום.
לחלופין, טוען ב"כ המערער, כי מדברי המשיב בתגובותיו בנושא הנדון, עלה, כי אי-ניהול פנקסים על-פי שיטת החשבונאות הכפולה מהווה נימוק אשר חשיבותו שולית, כי המשיב הודיע שהוא מסתמך בפסילת הספרים בעיקר על בדיקת השאלה המהותית "מה ניתן לדעת על עסקו של המערער". בהקשר זה מפנה ב"כ המערער להלכה לפיה יש מקום לפסילה רק בהתקיים "סטייה מהותית כך שיש בה כדי לפגוע ביכולתה של רשות המס לקבוע את מחזור העסקאות או את המס בו חייב הנישום", המערער מוסיף וטוען, כי בחישובי המשיב נפלו טעויות משמעותיות, ולכן חישובים אלה ראויים לפסילה.
♦ לטענת המשיב, מכיר בכך שנפלו בחישוביו מספר טעויות, ואולם, נוכח "שולי הבטיחות" הגדולים אשר נלקחו בחשבון, אין בטעויות אלה כדי לשנות את תוצאת התחשיב ואת השומה שהוצאה למערער. סיבות פסילת הספרים והטלת קנס הפסילה היו אי-ניהול ספרים בשיטת החשבונאות הכפולה, אי-ניהול ואי-שמירת ספר כניסת טובין, אי-המצאת רשימות מלאי לסוף שנת המס, וכן העובדה שבבדיקת תנועת מלאי כמותית לשנת המס 2003 נמצא הפרש של 2,500 צמיגים לפחות בין הכמות שעמדה למכירה לכמות שדווחה בפועל, דבר המהווה העלמה של למעלה מ-35% מהכמות שעמדה להימכר. ב"כ המשיב, טען בסיכומיו, כי המערער לא ניהל חשבונותיו בשיטה הכפולה. לו היה המערער מנהל ספרים בשיטה הכפולה, טוען המשיב, היה קל יותר לשחזר את ספריו.
בימ"ש מחוזי ירושלים - כב' הש' מ.מזרחי:
♦ אין מחלוקת, כי ביום 1.12.03 התרחשה שריפה בעסקו של המערער. המשיב מציין, כי משהמערער טען כי ספריו נשרפו במהלך השריפה, לא ניתן היה לבדוק את הספרים. ברם, גם אם עובדה זו מתארת את המצב מנקודת מבטו של פקיד השומה אין ספק שמצב זה גם מצדיק התחשבות של פקיד השומה מאחר שהעדרם של הספרים אינו מוסבר ע"י מחדל או אשם של הנישום.
♦ אחד הטעמים אשר ניתנו לפסילת הספרים, הוא - אי-ניהול ספרים בשיטה הכפולה על ידי המערער. ברם, לפתחו של טעם זה זו רובץ קושי – עובדת שריפת הספרים שהמשיב, כאמור, מכיר בה. ספרים שנשרפו אינם עוד בנמצא, ועל כן מתעוררת במלוא עוצמתה השאלה – על יסוד מה קבע המשיב קביעתו שהמערער לא ניהל ספריו בשיטה הכפולה כשהמערער מכחיש טענה זו. לשאלה זו לא ניתנה תשובה בראיות המשיב. יתר על כן, לא באה מטעם המשיב ראיה כלשהי התומכת בטענה שכך פעל המערער. כמו כן, רואה החשבון של המערער שלל עובדה זו מכל וכל בחוות דעתו, ואל מול חוות דעתו לא עומדת ראיה כלשהי. לאור האמור, נדחתה טענה זו.
♦ על פי חוות הדעת של המומחה מטעם המערער, טעה המשיב במסקנותיו לגבי מספר הצמיגים שנמכרו העולים מהדיווח בחשבוניות, ולכן השאלה העומדת לפני היא מה עולה מרישומי המערער בנושא זה, כאשר לפי טענות המערער מהתיעוד שהעמיד לבדיקת המשיב עולה, כי מספר הצמיגים שנמכרו גדול הרבה יותר ממה שטוען לו המשיב, ולכן הפער שהמשיב טוען לו אינו קיים.
♦ על פי גרסת המערער, השריפה כילתה את תעודות המשלוח שלו, כמו גם את ספרי ניהול תנועות המלאי וספר כניסה ויציאת טובין, אך ספרי החשבוניות שלא היו במחסני העסק לא ניזוקו. מן החומר שלפני עולה כי בחשבוניות רבות נעשתה הפניה לתעודת המשלוח או לתעודות המשלוח הרלבנטיות, ולא צוינה כמות הצמיגים שנמכרה. המשיב ראה לנכון – בכל המצבים האמורים – להחשיב את החשבונית כמתייחסת לאפס צמיגים, ובאופן כזה למעשה לא הביא המשיב בחשבון הצמיגים שנמכרו את הצמיגים הרלבנטיים לאותה חשבונית.
לסיכום, לשיטת ביהמ"ש גישה פחות נוקשה, המתחשבת בעובדה שהמערער קרבן שריפה, ממעיטה ללא קושי ממשקל טענת "הפער" במספר הצמיגים שנמכרו למול הצמיגים המדווחים. אם הפער יעלם, יסתבר שלא היתה הצדקה לפסילת הספרים.
♦ בנסיבות אלו, ואה ביהמ"ש לנכון לבטל את שומת העסקאות שערך המשיב ואת ההחלטה על פסילת הספרים עם הקנס שנלווה לה ולהחזיר את השומה למשיב לשלב ההשגה. די מבחינת בהימ"ש שנימוקי הפסילה כפי שפורטו נמצאו בעייתיים מהטעמים שצוינו, כדי לבטל כאמור את השומה ולהורות על בדיקה מחדש.
תוצאה:
♦ הערעור התקבל.
ניתן ביום 26.7.09
ב"כ המערער: ד.קימחין, עו"ד א.גורמן, עו"ד.
ב"כ המשיב: ד.בהט, עו"ד.