♦ הקונצנזוס הקיים בדבר תרומתה החיובית של שיטת המס הישיר (לא כל שכן שיטת המס הישיר הפרוגרסיבי), לכינונה של מערכת חברתית בריאה ושוויונית יותר, הוא חובק עולם כמעט.
♦ מדינת ישראל איננה שונה ממדינות תבל ובאתר הרשמי של רשות המסים בישראל (מידע לציבור) ימצא כל גולש, בין היתר, הסברים אלו:
"...תשלום מס אמת עושה צדק עם כולם, היות שכל אחד משלם את המס שהוטל עליו לפי חלוקה צודקת, סבירה ונכונה. כל אזרחי המדינה חייבים לסייע למדינה ככל יכולתם במאמציה לממש יעדים לאומיים לטובת הכלל. אי תשלום מיסים כמוהו כהעברת הנטל משכמו של מעלים המס לשכמם של אלה המשלמים מס אמת. אין הבדל בין זה לבין גניבה מכיסו של הזולת, שכן התוצאה זהה בשני המקרים..."
♦ המילים הנשגבות הללו אינן עולות בהכרח בקנה אחד עם העובדות, כפי שהינן מוכרות בוודאי לרבים מבין אלה ש"זכו" להכיר מקרוב את מערכת המס בישראל, ורק כדי לסבר את האוזן נפרט להלן כמה מבין עוותי המס הקשים והמשמעותיים, כולם מתחום המס הישיר:
♦ אין הורשת הפסדים, לצרכי מס, ליורשיו של היחיד (אך התחייבויותיו של המוריש מועברות ליורשים).
♦ המס מוטל, בדרך כלל, על כל הכנסה רעיונית על רקע עסקי (כגון שווי שימוש ברכב, ריבית רעיונית, אופציות לעובדים וכיוצ"ב), אך אין (כמעט) אפשרות לנכות לצרכי המס הוצאה רעיונית.
♦ מי שמוכר נכס הון בתמורה העולה על שוויו ההוגן של הנכס, משלם מס בהתאם לתמורה שנקבעה; מי שמוכר נכס הון בתמורה הפחותה משוויו ההוגן של הנכס - עלול להיתבע לשלם את המס בהתאם לשוויו התיאורטי של הנכס.
♦ פעולות בין צדדים קשורים מקובלות על רשות המסים בישראל, אם הינן עתירות מס; פעולות בין צדדים קשורים שאינן עתירות מס - אינן מקובלות עליה (אף אם נעשו בשוויין ההוגן).
♦ עלויות מסוימות אינן ניתנות לניכוי לצרכי מס, גם אם נעשו לצרכי העסק (נכסים בלתי מוחשיים, לימודים מקצועיים, הוצאות כיבודים ואירוח, תשלומים מסוימים לבעלי שליטה בחברה ועוד).
♦ אין הכרה לצרכי מס בהפרשות שונות להתחייבויות (לרבות כאלו המתחייבות לפי כללי החשבונאות), דבר שמוביל בפועל להטלת מס בלתי נאותה (אם בשל הפרשי עיתוי ואם בשל הפרשים תמידיים).
♦ אין הכרה לצרכי המס (בדרך כלל) בהפסדי הון "ריאליים", ואת הפסד ההון מחשבים על בסיס נומינלי.
♦ אין אפשרות לקזז הפסד מעסקת אקראי מסחרית, לצרכי המס, כנגד הכנסה ממקורות אחרים.
♦ אין אפשרות (בדרך כלל) לקזז הפסדים אחורנית, לצרכי המס.
♦ נציין, כי דיני המס דהיום לוקים גם במורכבות יתר, בעמימות ובחוסר קוהרנטיות, מה שמביא לא אחת להטלת מס שלא לצורך.
♦ זה המקום להבהיר כי בחוקי המס המשמעותיים נכללת הוראה המאפשרת לרשות המסים בישראל (בין היתר) להתעלם מכל הפחתת מס בלתי נאותה אך נפקד מקומה של הוראה "הפוכה", המאפשרת לרשות המסים להימנע מהטלת מס בלתי נאותה!
♦ אמנם, נישום שסבור כי הוטל עליו מס שלא בהתאם לתכלית החקיקה רשאי לפנות לערכאות ולעמוד על שלו, אך מאבק משפטי שכזה הוא (בדרך כלל) ממושך, מתיש ועתיר עלויות, ואינו מומלץ לשונאי הסיכון ולרכי הלב.
♦ כפי שהדברים נראים, אין מי שבודק את התשומות האדירות, המושקעות כיום במערכת המס הישיר (נישומים, מייצגים, מפקחי מס, פרקליטים ושופטים) - ובוודאי שאין מי שיקרא בקול גדול כי המלך הוא עירום - ולא נותר לנו אלא לתמוה אם לא קיימות דרכים אחרות, ויעילות יותר, למלא את אוצר המדינה.