♦ המערערת (להלן גם 'קופטק') התקשרה עם חברה אחרת (להלן 'יובנס') בהסכמים, לפיהם התחייבה קופטק לעשות עבור יובנס עבודת בנייה, אותן התחייבה יובנס כלפי "מסדר האחים הטובים" ('המסדר') לבצע, במתחם בית החולים האיטלקי שבנצרת. הקרקע עליה מצוי בית החולים הינה בבעלות המסדר. קופטק החלה עושה את עבודת הבניה. בעת שנשלמה בניית השלד למבנה נתגלעו חילוקי דעות בין המסדר לבין יובנס, שאז פנה המסדר ליובנס, הורה לה להפסיק את העבודה ודרש את סילוק ידה מן האתר. בעקבות כך נתנה יובנס הודעה לקופטק, ובה הודיעה על ביטול המערכת ההסכמית שביניהן, וביקשה הימנה לפנות את המקרקעין בהם נעשתה עבודת הבנייה. מאז לא שילמה עוד יובנס לקופטק כל תשלום עבור הבניה.
לאחר הדברים הללו נכרת הסכם ישיר בין קופטק למסדר, ועל פיו עשתה קופטק עבודת בנייה כלשהי עבור המסדר במתחם בית החולים.
♦ יובנס נותרה חייבת לקופטק כספים רבים, תמורת העבודה שהאחרונה עשתה לה.
בשנת 1999 רשמה קופטק במאזנה "הכנסה לקבל" בסך של 3.7 מיליון ₪, עבור שירותי הבניה ליובנס. סכום זה לא נכלל בדיווחיה של קופטק לשלטונות מע"מ. בדו"ח הכספי של קופטק עבור שנת 2000 מחקה קופטק את "ההכנסה לקבל" ורשמה אותה תחת הכותרת "חובות מסופקים".
בחודש יולי 2004 הוציא המשיב לקופטק שומת עסקאות, שעילתה היא אי דיווח על מלוא העסקאות של מתן שירותי בניה שעשתה קופטק עבור יובנס. השגה שהגישה קופטק על שומה זו נדחתה. על כך בא ערעורה של קופטק.
♦ לטענת קופטק, כאשר הסיכוי לגבות את התמורה עבור עבודת בניה שעושה נישום נמוך, כי אז יחול החיוב במס בעת שתשולם התמורה, ולא קודם לכן. וכיוון שבעניין שלפנינו לא שולמה התמורה עד היום, טרם נולד החיוב במס.
המשיב אוחז בדיעה, לפיה החיוב במס הוא המועד המוקדם מבין מועדי העמדת הקרקע לרשות או לשימוש "הקונה" ותשלום התמורה, ולשאלת הַסָּפֵק או הקושי בגביית התמורה עבור העבודה אין כל נגיעה לשאלת מועד החיוב במס.
♦ לחלופין טוענת קופטק, כי אפילו יימצא, כי מועד החיוב במס הוא מועד העמדת הקרקע לרשות או לשימוש הקונה, הרי שבמקרה שלפנינו "הקונה" היא יובנס (ביחסים שבין קופטק לבין יובנס), וזו לא קיבלה את הקרקע לידיה מעולם. יוצא איפוא, כך טענת קופטק, מועד החיוב במס טרם בא אל העולם עד עצם היום הזה.
♦ לגישת המשיב הועמדו המקרקעין לרשות "הקונה" זה מכבר, ולכן נולד החיוב במס.
ביהמ"ש מחוזי נצרת - כב' הש' א. אברהם:
♦ מועד החיוב במס בעסקה של מתן שירותי בניה הוא המועד המוקדם מבין ארבעה מועדים אפשריים:
א. מועד השלמת עבודת הבניה; ב. מועד העמדת המקרקעין לרשות הקונה; ג. מועד העמדת המקרקעין לשימוש הקונה; ד. המועד בו שולם סכום כל שהוא על חשבון התמורה – לגבי אותו סכום.
קופטק מבקשת לשכנע, כי כאשר עניין לנו בעסקה, שבה הסיכוי לקבלת התמורה ממקבל השירות הוא קלוש, כי אז יש להמתין עם החיוב במס, עד כי תשולם התמורה. למסקנה זו אין להסכים. המחוקק ביקש לקבוע את מועד החיוב במס לעת שקמה בידי נותן השירות זכות לקבל את התמורה לשירות שנתן, גם אם לא קיבל את התמורה, ולכן לא קָשַר את מועד התשלום בפועל למועד החיוב במס. המחוקק לא ביקש להנהיג שיטת דיווח על בסיס מזומן, כפי שמבקשת קופטק להסיק, כי אם קבע ארבעה מועדים אפשריים, שהמוקדם שבהם יביא לתחולת החיוב במס.
♦ ביהמ"ש לא קיבל את עמדת המערערת, לפיה במקרה של חוב מסופק יש להמתין עם תחולת החיוב במס עד, כי תשתלם התמורה בפועל. המועד לחיוב במס, בנסיבות המקרה שלפנינו, הוא מועד העמדת המקרקעין לרשות או לשימוש הקונה. בעניין שלפנינו, גם לשיטתה של קופטק, היא עזבה את המקרקעין לאחר שנמסרה לה הודעת הביטול על ידי יובנס, או לכל המאוחר – לאחר שהשלימה עבודות בניה אחרות שעליהן הסכימה (בהסכמה נפרדת) עם המסדר. המקרקעין הגיעו, סופו של יום, לידי המסדר. אם כן נכון הוא, כי חוזה נכרת באורח ישיר בין יובנס לקופטק, ולפיו התחייבה האחרונה ליתן לראשונה שירותי בניה, אלא שזהו רק מבחן עזר אחד מיני אחדים. העובדה, כי המסדר הוא בעל המקרקעין, המזמין הראשי של השירות, מי שנהנה מן העבודה אותה ביצעה קופטק, היא נסיבה אחת לטובת המסקנה בדבר זיהויו של המסדר כמקבל שירות. העובדה, שיובנס שימשה כעין צינור להעברת כספים לקופטק עבור עבודת הבניה אף היא נסיבה התומכת במסקנה זו. עמדתה של קופטק בהליך ההשגה, בהליך האזרחי ובהודעת הערעור, לפיה יובנס פעלה כשליחתו של המסדר בכל הקשור לשירות אותו נתנה קופטק, מהווה נסיבה תומכת נוספת בדרך אל המסקנה בדבר זיהוי מקבל השירות. כל אלה מוליכים לכלל מסקנה, כי את המסדר יש לראות כמקבל השירות, ככל הנוגע לשאלה, האם המקרקעין הועמדו לרשות "הקונה", לצורך קביעת מועד תחולתו של החיוב במס, כאמור בסעיף 28(ב).
התוצאה:
♦ הערר נדחה.
ניתן ביום: 1.7.08.
ב"כ המערערת: משרד עו"ד דורון, טיקוצקי ושות'.
ב"כ המשיב: ע"י פרקליטות מחוז צפון