♦ לאחרונה נחשפה טיוטת חוק ההסדרים בה מוקדש פרק נכבד לשינויי חקיקה בנושאי המס. במסגרת זו אתמקד בשתי הצעות חקיקה, הראשונה משמעותית ונועדה לטפל בתופעת החשבוניות הפיקטיביות והשנייה מהפכנית ונועדה "להפשיר" מס לטובת קופת המדינה ועידוד הצריכה, באמצעות עידוד חלוקת דיבידנד בשיעור מס מוטב.
♦ הערכת הנזק ממכת החשבוניות הפיקטיביות, עומדת על כ-6 מיליארד ₪. המדובר במקרים בהם מנכה עוסק מס תשומות באמצעות חשבונית, ללא שבוצעה כל עסקה עם מוציא החשבונית ובמרבית המקרים אף מבלי שמוציא החשבונית ישלם במקביל את מס העסקאות העולה ממנה. במסגרת הטיוטה, במטרה לאפשר לאנשי רשות המיסים לבצע בדיקות והצלבות תוך זמן קצר, מוצע כדלקמן : א. החל מיום 1.1.2010 עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על מיליון ₪ ועוסק שחייב בניהול ספרים לפי השיטה הכפולה יגיש גם דו"ח מפורט מקוון הכולל פרטים לגבי כל חשבוניות המס שהוציא והחשבוניות שנעשה בהם שימוש לניכוי תשומות (גם אם המדובר בדו"ח לתשלום ולא להחזר!), הפירוט יהא בדומה לטופס 874 כיום.
ב. החל מיום 1.1.2011, לגבי כלל העוסקים, הדו"ח התקופתי יהא דו"ח מקוון ומפורט, הן לעניין התשומות והן לעניין העסקאות.
ג. החל מיום 1.1.2011 הדיווח התקופתי יהא חודשי, ללא תלות במחזור העסקאות ויתבצע תוך עשרה ימים מתום תקופת הדיווח (התשלום ימשיך להתבצע באופן חודשי או דו-חודשי, כמקודם).
ד. שלא כמו כיום, עוסק לא יוכל לבחור את סדרות החשבוניות בהן יעשה שימוש. חמישה ימים לפני תחילת השנה, רשות המיסים תקצה מספרי חשבוניות לכל עוסק, ואך ורק במספרים אלו יוכל לעשות שימוש בשנת המס העוקבת.
ה. החל מיום 1.1.2010 יתוקנו הוראות סעיף 39(א) לחוק מע"מ, כך שלא רק בדו"חות החזר, אלא גם בדו"ח לתשלום יהא רשאי המנהל לעכב את ניכוי התשומות במקרה של בדיקה וחקירה.
♦ יוער, כי בעבר הוצעו לא מעט פתרונות לצורך ההתמודדות עם תופעת החשבוניות הפיקטיביות, כדוגמת : המרת המע"מ במס שכר ומס רווח (בדומה למוסדות כספיים), ביטול קיזוז מס התשומות והפחתת מס העסקאות (פיתרון שמשמעותו הטלת מס מחזור), פירסום רשימה שמית של עוסקים שיהיו זכאים להוציא חשבוניות עצמיות (בדומה לתקנה 6ז המטפלת בענף פסולת המתכת), תשלום המע"מ באמצעות שיק לפקודת מע"מ (מה שמעורר בעייה במקרה של תשומות לקיזוז), קידוד המסמכים המשמשים לניכוי תשומות וכו'.
♦ כעת, במסגרת הצעת החקיקה, בעיקר הנטל ישאו העוסקים, כדוגמת : דיווח חד חודשי (להבדיל ממועד התשלום), דבר שייקר את הנהלת החשבונות. דיווח מפורט, בעל השפעה זהה על תמחור שרותי הנהלת החשבונות וסיום הדיווח תוך עשרה ימים בלבד מתום התקופה, מה שיהפוך את הנסיונות לסיים את כל הדיווחים (המפורטים) בהתאם לחוק, למירוץ מטורף כנגד הזמן. נראה כי שלושת אלה, יחד עם החיוב בהגשת הדו"ח באופן מקוון, יגרמו לאותם עוסקים קטנים, שעד היום ניהלו את חשבונותיהם בכוחות עצמם במטרה לחסוך בעלויות, לשאת בנטל כספי נוסף ולהעביר את הטיפול בכך לבעלי המקצוע, (מהלך שכנראה יגרום לצמצום שיעור הבלתי מועסקים, אם יש כאלה, בקרב מנהלי החשבונות). כולנו תקווה כי הכסף שמהלך זה צפוי לחסוך והפחתות המס שיבואו בעקבותיו, חלקם כבר נקבעו מיידית ל – 2009, יפצו את העוסקים, ולו במעט, על הקשיים הנוספים שצפויה להערים עליהם החקיקה החדשה.
♦ חידוש החקיקה השני, עוסק בשינוי שיעור המס על חלוקת דיבידנדים שמקורם ברווחים ראויים לחלוקה. כידוע, עד לתיקון 132, על רווח הון הנובע מרווחים ראויים לחלוקה שנצברו עד 31.12.02 נקבע שיעור מס מועדף של 10%. החל מתיקון 132 לפקודה, הועמד שיעור המס על הרווחים הראויים לחלוקה על 25% או 20%. רווחים אלה עמדו ועומדים במרכזם של לא מעט מאבקים מול רשות המיסים, במסגרתם עושים בעלי החברות שימוש בכספים הנובעים מרווחים אלה, ללא הכרזה פורמלית על דיבידנד, אלא בעיקר באמצעות משיכתם כהלוואה מהחברה או פירוק החברה והקמת חברת חדשה. כמובן שפקיד השומה מתנגד ומבקש, ואף מצליח, לחייב רווחים אלה כדיבידנד רגיל בשיעור מס של 25% או כמשכורת (ע"א 10666/03 סילבאן שטרית נ' פ"ש תא-4 וכן עמ"ה 1283/03, ארנון הראל נ' פ"ש כ"ס).
♦ במסגרת ההצעה, מוצע לחוקק הוראת שעה, במסגרתה חלוקת דיבידנד בין 1.7.2009 ל – 30.6.2010, הנובע מרווחים ראויים לחלוקה שנצברו עד סוף 2002, תהא חייבת במס מופחת של 12% בלבד. הכל בתנאי שבשנת החלוקה ובשנתיים שאחריה לא תהא ירידה ברמת השכר ותשלומים אחרים המשולמים לבעלי המניות בחברה, ביחס לממוצע של אלה בשנים 2007 ו – 2008. יוזכר כי חקיקה זו, שנראה כי הינה מבורכת, באה לאחר מספר פניות ותזכורות של גורמים שונים לרשות המיסים, במטרה לחלץ את אותם רווחים ראויים לחלוקה בשיעור מס אטרקטיבי. כעת, יהיה מעניין לבחון כיצד תשפיע אותה הצעה על מחלוקות באותו נושא, המצויות כעת בדיוני שומות או בדיונים משפטיים וכן כיצד יימדד דיבידנד זה בחברות שלאור המשבר הכלכלי הונן העצמי נפגע אך עדיין לפי חוק החברות יכולות לחלק דיבידנד לפחות בגובה אותו רר"ל. �)(6) בלבד.