♦ אחת המשימות שהוטלו על חברי הצוות לשינוי כלכלי – חברתי (בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג) היא לבחון את תמהיל המס בישראל, כדי להמליץ על השינויים הנדרשים.
לפי כל הסימנים צפויה המלצה להפחתת נטל המיסים העקיפים, שתמומן (בין היתר) באמצעות הכבדת נטל המס הישיר (במיוחד לתאגידים וליחידים עתירי הכנסות).
אין מחלוקת על כך שלמיסים העקיפים מיוחסת השפעה רגרסיבית (במיוחד ככל שמדובר במוצרי יסוד ובצרכי הקיום הבסיסיים), אך גם במחוזות המס הישיר הצדק החברתי נרמס, כדבר שבשגרה. חוקי המס שזורים בהוראות אנטי-תכנוניות,בסנקציות אוטומטיות ובהוראות "עשה" ו"אל תעשה" ובה בשעה קיימים עשרות מסלולי מס והסדרי מס מועדפים, מתוך כוונה ושלא מתוך כוונה, שהבקיאות בהם לא תסולא בפז. התוצאה הבלתי נמנעת הינה מלכודות ועוותי מס לחלק מהנישומים, לעומת הטבות והקלות מס שבדרך כלל מפחיתות את נטל המס האפקטיבי בעיקר לבני העשירון העליון. ברור שצדק חלוקתי לא מושג בדרך זו.
♦ להלן נפרט כמה דוגמאות להטלת מס, וגם לאי הטלת מס, שלא לצורך. 1).שווי שימוש ברכב - כל עובד שעושה שימוש ברכב צמוד של המעביד
מחויב מדי חודש במס, בשל שווי השימוש ברכב. המס מחושב באופן שרירותי, כפונקציה מהטבה רעיונית פרטית שממנה נהנה כביכול העובד, ללא כל קשר להיקף ההטבה (בפועל) ממנה נהנה העובד. בהקשר זה, נציין כי לפי פסיקה ארכאית של בית המשפט העליון, הוצאות הנסיעה של העובד למקום העבודה (וממנו) נחשבות להוצאה פרטית, שאינה ראויה לניכוי לצרכי מס הכנסה.
2.)הפסדים מתפוגגים לפי חוקי המס דהיום (וכל עוד אין פסיקה תקדימית אחרת), אין בדרך כלל העברת הפסדים "אחורנית" ואין הורשת הפסדים, לצרכי מס. כתוצאה מכך, נישומים רבים משלמים מיסים מרווחי שווא, שבשנים מאוחרות יותר מתפוגגים וחולפים מהעולם כלעומת שבאו.3).הפרשי שער - הפרשי שער בידי יחיד, שנובעים מהשקעה "פרטית" (בדרך כלל המדובר בפיקדון צמוד מטבע חוץ או בניירות ערך הנקובים במטבע חוץ), הינם מחוץ לעולם המס.
כך מתאפשרת הפקת רווחים מהותיים ללא תשלום מס (למשל; למי שהשקיע לפני שנה בפרנק השוויצרי), ובמקביל מתרחשות גם תאונות מס (למשל; למי שהשקיע לפני שנה בלירות מצריות).
4.)התעשרות באמצעות תאגיד ההבדלים המהותיים (מאוד) בין שיעור המס
השולי החל על היחיד לבין שיעור המס החל על חברות, הביאו להקמת אלפי חברות פרטיות, בבעלות יחידים, המאפשרות התעשרות דלת מס באמצעות תאגיד.
החברות יכולות לפעול במספר מסלולים שייטיבו (בעקיפין) עם בעלי השליטה, בדרך זו או אחרת, כגון אלו:
רכישת דירות ובתי מגורים, והשכרתם (בתנאי השוק) לבעלי השליטה.
רכישת תמונות וחפצי אמנות, לשימוש במשרדי החברה ולהנאת בעלי השליטה.
קידום פרויקטים עסקיים (בין בישראל ובין במדינות הניכר), שלבעלי השליטה יש ענין בהם.
5.) משיכה "שלא כדין" מקופות גמל לפי עמדת רשות המיסים בישראל (שיש לה עיגון בתקנות מס הכנסה שהותקנו מכוחות של סעיף 87 לפקודת מס הכנסה),
כל משיכה "שלא כדין" מכספי קופת גמל, לרבות היוון מקופת קצבה, מתחייבת במס בשיעור שלא יפחת מ-35% (אך יכול להיות גם יותר מכך).
הסנקציה הזו מופעלת כיום, ללא הבחנה, גם כאשר מדובר ביחידים שהגיעו לגיל פרישה, וזקוקים לכסף, וגם כאשר מרכיב הרווח הריאלי, הגלום במשיכת הכספים, הינו זניח
6.) חישוב מס "מאוחד" לפי הוראות פקודת מס הכנסה, אין (בדרך כלל) זכות לחישוב מס "נפרד", בשל הכנסות פסיביות. כתוצאה מכך, נטל המס הישיר, המוטל על בני הזוג, כבד לעומת נטל המס המצרפי שהיה חל עליהם, אלמלא היו נחשבים לתא משפחתי אחד.
"קנס הנישואין" הזה מתייחס גם לבני זוג שלכל אחד מהם יש דירת מגורים משלו (לרבות השלכות לעניין חוק מיסוי מקרקעין) 7).הוני או פירותי? הפער המשמעותי בין שיעור המס המוטל (בדרך כלל) על הכנסה "הונית", בידי היחיד, גורם לתכנוני מס ולעימותים בלתי פוסקים בין הנישומים לבין רשויות המיסים בישראל. בדרך כלל, כל נישום שמדווח על רווח הון אישי בשל מכירת מוניטין עסקיים (או בשל ויתור על זכות התחרות) צפוי למאבק מתיש ויקר, שלפעמים מסתיים רק בבית המשפט. 8) עיוותים בחוק הביטוח הלאומי אין כיום מחלוקת על כך שתשלומי היחיד למוסד
לביטוח לאומי הפכו, במידה רבה, למס הכנסה ב'.
קשה על כן להבין (מבחינת הצדק החברתי), מדוע הופטרו רווחי הון והכנסות פסיביות מסוימות (ובמיוחד דיבידנדים שמושכים יחידים מחברות שבשליטתם) מתשלום דמי הביטוח
♦ רשימה זו נועדה לגרום למקבלי ההחלטות להפעיל את מיטב שיקול הדעת, לפני שהם נחפזים להצהיר הצהרות בדבר הצורך בשינויים מידיים בתמהיל המס, שכן נטל המס האפקטיבי שונה עד למאוד- במקרים רבים – מנטל המס הפורמלי.
חשוב גם לזכור, כי ככל שעולה נטל המס הישיר, כך גם גדל התמריץ למתכנני המס (שרבים מהם הינם יוצאי רשות המיסים בישראל) למצוא רפואה למכה.