♦ לפני מספר ימים פרסם משרד האוצר הודעה המתייחסת ליהודי התפוצות בה מפורטות מספר הצעות לשינויי חקיקה שיקלו על התאקלמותם של יהודי התפוצות במועד עלייתם/חזרתם למדינת ישראל. אין ספק ששינויים אלו מבורכים הם וכולנו תקווה שיעזרו ויתרמו לאלו החוזרים לישראל בשנים הבאות. העתיד אמנם נראה "ורוד" אך, אין ספק שישנן סוגיות שונות העולות בחקיקה הקיימת המצריכות מתן פרשנות תכליתית, כלכלית, נכונה ומקלה על אותם עולים/תושבים חוזרים שהגיעו למדינת ישראל בשנים האחרונות עובר להצעה לתיקון החקיקה כאמור. ניקח לדוגמא מס' מקרים:
♦ סעיף 14(א) לפקודה קובע, כי "יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה יהיה פטור ממס.... ושמקורן בנכסים מחוץ לישראל אשר היו לו לפני שהיה לתושב ישראל....." (ההדגשה אינה במקור)– ניתן להבחין שאחד מתנאי הפטור הוא מבחן "מקורו של הנכס וממתי?". ע"פ לשון החוק הנכס חייב להיות מחוץ לישראל והרכישה בידי אותו תושב עולה חדש/תושב חוזר (דרך 14(ג)) התבצעה לפני שהיה תושב ישראל. טול לדוגמא עולה חדש/תושב חוזר המחזיק במניות חברה תושבת חוץ. החברה המוחזקת על ידו נשלטת ומנוהלת מישראל מיום עלייתו לישראל. ע"פ סעיף 1 לפקודה החברה תושבת ישראל ועל כן במועד חלוקת דיבידנד מהחברה ישלל הפטור מאחר ומדובר בהכנסה שמקורה בנכס שנמצא בישראל. פרשנות מקלה היא שמקורו של הנכס מחוץ לישראל במועד בו אותו עולה חדש היה עדיין תושב חוץ והפיכת החברה לחברה תושבת ישראל מאחר והשליטה והניהול מישראל איננה שוללת את הפטור. פרשנות זו ניתנת לתימוכין הן מלשון החוק והן ממטרת המחוקק. יש לציין במעמד זה, כי בהצעת החוק שפורסמה ישנה התייחסות ספציפית ומרחיבה לסוגייה כך ששליטה וניהול מישראל לא יפגעו בפטור המגיע.
♦ סעיף 14(ב) לפקודה קובע כי יחיד, עולה חדש (ולא תושב חוזר), יהיה פטור ממס במשך 4 שנים על הכנסותיו מעסק שהיה לו מחוץ לישראל במשך 5 שנים לפחות לפני שהיה לתושב ישראל לראשונה – אחת ההבחנות החשובות בין סעיף זה לסעיף 14(א) היא שסעיף זה לשונית איננו דורש היכן יתנהל העסק!!!. רוצה לומר, ככל הנראה עולה חדש שניהל עסק מחוץ לישראל במשך 5 שנים לפני שעלה לארץ יהיה פטור ממס במשך 4 שנים ממועד עלייתו אף אם ינהל את העסק מהארץ!! זאת בניגוד לסעיף 14(א) שאחד מתנאיו הוא שהנכס יהיה מחוץ לישראל כמפורט לעיל. סוגיה נוספת אף היא קשה לפתרון במסגרת סעיף זה עולה בהקשר של הגדרת "עסק". "עסק" מוגדר בסעיף 1 לפקודה "לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה" עינינו רואות, כי סוגי העיסוק הזכאים לפטור תלויה ב"רוחב" ההגדרה של תחומי העיסוק כאמור. בנוסף, המילה "לרבות" מצביעה לעניות דעתנו על כך שהמחוקק מודע למגוון הרחב של מקצועות נוספים ושבחר לציין בכלליות את העיסוקים שכלל בהגדרה הספציפית.
♦ סעיף 97(ב)(2) לפקודה קובע כי, תושב חוזר פטור ממס על רווח הון ממכירת נכס שנרכש מחוץ לישראל בתקופת שהייתו מחוץ לישראל אם הנכס, לרבות הזכות או הזכות בחבר בני אדם תושב חוץ, אינו זכות במישרין או בעקיפין, לנכס שהיה מצוי בישראל, והכל אם מכרו בתוך עשר שנים מיום שהיה לתושב חוזר. (יש לציין בשלב זה, כי תנאי "מישרין או בעקיפין" אינו מצוי בפטור לעולה חדש). ניקח מצב בו דוד תושב ישראל החליט לעזוב את ישראל ולבצע שינוי תושבות. במהלך השנים החל דוד מתפתח עסקית בחו"ל, מקים חברות וכד'. חברו הטוב משכבר הימים משה, תושב ישראל בעל מניות בחברה תושבת ישראל, מציע לדוד עסקה בה תקבל החברה אשר בבעלות דוד מניות בחברה תושבת ישראל. לאותה חברה תושבת חוץ השייכת לדוד השקעות רבות בכל העולם כך שההשקעה בחברה של משה מהווה פחות מ 1% מערך החברה. לאחר כ 15 שנה חוזר דוד לארץ ומייחל לפטור הקבוע בסעיף 97(ב)(2) אך....... המניה הנמכרת ע"י דוד הינה זכות במישרין או בעקיפין, לנכס שהיה מצוי בישראל ועל כן לפי לשון החוק הפטור המיוחל לא מגיע לדוד במכירת המניה של חברת תושבת החוץ. רוצה לומר, החזקה מינימלית במניות (בדוגמא דלעיל פחות מ 1%) ע"י חברה תושבת חוץ יכולה למנוע מתן פטור על נכסים שאכן מקורן אך ורק במדינת חוץ ללא קשר למדינת ישראל. אין ספק שהמחוקק צריך לתת את הדעת בעניין זה ולתת פרשנות תכליתית לפטור הקבוע בסעיף זה כך שעל חלק מהרווח הנצמח כתוצאה מהנכס המושקע בישראל לא יחול הפטור ושאר הרווח יהיה כפוף לפטור המיוחל במסגרת סעיף 97(ב)(2).
♦ בדוגמאות לעיל הוצגו 3 מקרים בהם נוצר עיוות מובנה בחוק הקיים בהקשר של עולים ותושבים חוזרים, סוגיות אלו הינן כמובן לא היחידות ולא האחרונות העולות מיישום החקיקה הקיימת. בואו נהפוך גם את העבר לורוד יותר באמצעות פרשנות תכליתית שתעזור לעולים חדשים ותושבים חוזרים , כפי שהמדינה מבקשת, בחבלי הקליטה בישראל.