♦ העובדות: העוררת היא עמותה שמטרותיה הן חינוך נוער דתי, קיום וניהול כל פעולה חינוכית ומקצועית והקמה וניהול מוסדות חינוך מקצועיים – דתיים. לשם ביצוע המטרות הנ"ל, הוסמכה העוררת, בין היתר, בתקנותיה, לבנות, לקנות לחכור להשכיר ולרכוש מקרקעין ומטלטלין הדרושים למטרות העמותה ולהקים עליהם בתי ספר ומוסדות חינוך". בשנת 2005 נכרת חוזה מכר לפיו רכשה העוררת זכויות בעלות בחלקת קרקע במושב בלפוריה. רכישת החלקה נעשתה על מנת לפעול להתאמת הקרקע והכשרתה לבנית מוסדות חינוך ובתי ספר על פי מטרות העמותה. הצדדים הגישו למשיב הצהרה בה ביקשה העוררת פטור מתשלום מס רכישה על פי תקנה 9 לתקנות מס רכישה. המשיב שם רכישה זו לפי מיטב השפיטה "מאחר ולא ברור השימוש בנכס". השגת העוררת על שומה זו נדחתה.
♦ לטענת העוררת: היא אינה מוסמכת ואינה רשאית לפי תקנותיה לרכוש קרקע אלא למטרותיה בלבד. מאחר והחלקה הנ"ל מסווגת כקרקע חקלאות, פנתה העוררת לאדריכל שהגיש לה הצעה לעריכת תב"ע נקודתית לשינוי יעוד החלקה הנ"ל מקרקע חקלאית לקרקע שתיועד לבניית מוסדות חינוך. עלות הכנת התכנית הסתמכה בסך של 84,000$. בנוסף שכרה העוררת שירותי מודד. בנוסף נטען, כי העוררת עסקה ועוסקת במימוש מטרותיה, וחזקה עליה שכזה יהיה השימוש העתידי בקרקע.
♦ לטענת המשיב: לא הוכח שימוש במישרין למטרות העמותה בנכס הנרכש. הסיכוי לשינוי יעוד החלקה, שהיא חקלאית הוא קלוש, לאור ברור שנערך על ידו בועדה המקומית לתכנון ולבניה, וחרף הזמן הרב שעבר, העוררת טרם הגישה מתכנית מפורטת לשינוי יעוד החלקה. העוררת לא עשתה כל פעולה לקידום ההצעה לעריכת תכנית התב"ע. המשיב, אינו אמור להסתפק בבדיקת מטרות העוררת ולהתעלם מפעילותיה או העדר פעילותיה למימוש מטרותיה בחלקה שנרכשה. בנוסף על כך סעיף 85 לחוק מאפשר תיקון שומה תוך 4 שנים בתנאים הקבועים בו, ומעלה את האפשרות שבחלוף תקופה זו, בלא מימוש מטרות העוררת ימצא עצמו המשיב במצב שלא יוכל לתקן את השומה.
ועדת ערר בבימ"ש המחוזי בחיפה – יו"ר כב' הש' (בדימוס) מ. סלוצקי והח' ב. ברזילי וא. שניאור:
♦ תקנה 9 לתקנות מס רכישה קובעת כי מוסד ציבורי כמשמעותו בסע' 61(ד) לחוק יהיה פטור ממס רכישה אם שוכנע המשיב, כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד. אין מחלוקת כי העוררת היא מוסד ציבורי והמחלוקת נסבה בשאלה האם החלקה תשמש בעתיד למטרות העוררת במישרין בלבד, זאת, כאשר אין מחלוקת, כי מאז רכישתה של החלקה הנ"ל, טרם נעשה בה שימוש, כאמור. תכלית הפטור הוא להקל על המוסד הציבורי אשר מבקש לרכוש נכס מקרקעין אשר ישמשו למטרותיו. בעת הרכישה תכלית ההקלה טרם הגיע לכלל מימוש והבקשה למתן ההקלה מושתת על כנותה המוצהרת של העוררת שהחלקה הנרכשת תשמש בעתיד את מטרותיה. אולם בכוונה בלבד לא די. מתן ההקלה אינו מושתת רק על כוונת העוררת אלא נועד להקל במס רכישה בגין רכישת מקרקעין שישמשו בפועל את מטרות העוררת במישרין בלבד. כדי לקיים את מטרת ההקלה על העוררים להוכיח אובייקטיבית נקיטה בצעדים ממשייים למימוש המטרה הנ"ל הלכה למעשה.
♦ בהלכת פרידמן נדון פירושו של המונח "דירת מגורים", ושם נקבע, כי משך הזמן הנראה לעין שבו צריכה דירה לעבור לשימוש כדירה נקבע על ידי השכל הישר וניסיון החיים ותלויה בעובדות המיוחדות של המקרה הנדון. יש לקבוע שהתנאי בדבר השימוש בעתיד בחלקה הנ"ל למטרות העוררת במישרין בלבד לא מתמלא אם מסתבר למשיב שהעוררת לא עשתה שימוש כאמור תוך זמן סביר הנראה לעין מתאריך רכישת החלקה הנ"ל. במקרה דנן חלפה תקופה של כשנתיים מאז רכישת החלקה הנ"ל והעוררת טרם פעלה פעולה של ממש למימוש שימושה בחלקה. אך עובר לרכישה עשתה העוררת בירורים לגבי מימוש מטרתה לבנות מוסד חינוכי, פנתה לאדריכל ולאחרים לקבלת הצעות מחיר ונערכו מדידות בחלקה. העוררת טרם פנתה לרשויות התכנון אך הניחה על סמך בדיקותיה, כי השינוי בתב"ע יאושר.
♦ אין ספק כי השיקול של חלוף הזמן הוא שיקול חשוב אך אינו השיקול המכריע. בנסיבות דנן, טרם חלף הזמן הסביר הנראה לעין למימוש תנאי ההקלה במס. התהליך של שינוי היעוד או קבלת היתר לבנייה על קרקע חקלאית למטרה לא חקלאית הכרוך בהגשת תוכניות, אישורי ועדות, הוא ממושך ועלותו יקרה. הטיפול מטעם העוררת הוא איטי ומתמשך, אך הרושם הוא, כי כוונת העוררת ברכישת החלקה הנ"ל למטרותיה היא כנה וכי זכאית היא בשלב זה לקבלת ההקלה. אם בעתיד הנראה לעין לא תמומש כונתה זו יהא עליה להחזיר את סכום ההקלה שזכתה בו, וזאת בהתאם לתקנה 28 לתקנות, אשר לגביה אין הגבלה של זמן ואין תחולה לעניין סעיף 85 לחוק (בהלכת פרידמן חלפו 7 שנים ממועד הרכישה ולמשיב עדיין קמה זכות לדרוש השבה).
התוצאה:
♦ הערר התקבל.
ניתן ביום: 21.06.07
ב"כ העורר: עו"ד י. עזריאלי