♦ המערער קיבל מעמד של עולה חדש ביום 6.11.1974. ביום 10.7.1994 ירש המערער את כל נכסי האב. במועד פטירתו של האב הוחזקו בחשבון האב פיקדונות. לאחר מכן, פתח המערער חשבון מט"ח בבנק (להלן: "החשבון"). לחשבון זה הועברו כל פיקדונותיו של האב. הריבית על הפיקדונות חויבה במס הכנסה שנוכה במקור על-ידי הבנק בשיעור של 25% מהכנסות הריבית. החל משנת 2000 ועד שנת 2002 קבע פקיד השומה, כי על ההכנסות מריבית חל מס בשיעור של 35%. בהתאם הוצאו למערער צווים על-פי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").
♦ המערער טען, כי יש לחייב את הכנסותיו מריבית בשיעור של 25% בלבד, בהתאם לסעיף 2 לצו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון חופשי במטבע חוץ), התש"ל-1970 (להלן: "הצו").
♦ המשיב טען, כי עניינו של המערער אינו נופל לגדרו של הצו, ועל כן, הכנסותיו מריבית ייקבעו בשיעור של 35% על-פי תקנות מס הכנסה (שיעור המס על ריבית על פיקדונות במטבע חוץ), התשנ"ב-1992 (להלן: "התקנות").
ביהמ"ש המחוזי חיפה – כב' הש' ר. סוקול:
♦ בהגדרת פיקדון חופשי, אשר המחזיק בו ייהנה מהוראות הפטור והמס המופחת על-פי הצו, נקט מתקין הצו טכניקה של הפניה לחקיקה אחרת, חקיקה העוסקת בדיני המטבע. תקנות ההגנה (כספים), שעמדו בתוקפן בעת התקנת הצו, בוטלו עם חקיקת חוק הפיקוח על מטבע חוץ, התשל"ה-1978 (להלן: "חוק הפיקוח"), ובמקומן בא חוק הפיקוח.
♦ בהתאם לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, כאשר מבוטל חוק ונחקק הסדר חקיקתי חדש, עשויה להתעורר השאלה אם החיקוק החדש הוא בבחינת "הוראות שבאו במקומו של חיקוק אחר" אם לאו. במקרה הנוכחי אין חולק, כי חוק הפיקוח בא במקומן של תקנות ההגנה (כספים).
♦ עם זאת החלה של חוק הפיקוח מחייבת גם החלת כל התיקונים בחוק הפיקוח ובהיתרים על-פיו, לרבות חקיקת היתר 1998.
♦ הפרשנות, לפיה יש להחיל את הוראת היתר 1998, מתיישבת גם עם תכלית הצו. אין גם כל בסיס להניח, כי השר התכוון להפנות רק להיתרים שהיו בתוקפם במועד התקנת הצו.
תוצאה:
♦ הערעור התקבל בחלקו.
ניתן ביום 6.11.07.
ב"כ המערער: ע"ד ג. רובין.
ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז חיפה.
