♦ זה מכבר ידוע, כי גישתה של רשות המסים, היא למסות גם הכנסות מפעילות בלתי חוקית. על אף שלכאורה חיוב במס של הכנסות מפעילות בלתי-חוקית עלול להתפרש כמתן לגיטימציה לפעילות זו, גישת הרשות היא למסותן, בבחינת "לא יצא חוטא נשכר".
♦ יצויין, כי גישה זו מקורה בפסיקה ישנה (מ- 1962) של אטלה וסרמן נ' פקיד השומה, בה דובר על אפשרות לחייב במס מי שעוסק בגניבות דרך קבע. פסיקה זו אומצה לאחר מכן גם בעמ"ה ד"ר יצחק פרומקין נ' פקיד השומה חיפה, בו נדון מקרה של פסיכיאטר במקצועו ששימש בתפקיד של פסיכיאטר מחוזי, עבד כשכיר בבית חולים רמב"ם ובנוסף לאלה גם קיים פרקטיקה פרטית בביתו. באותו ענין נקבע, כי ד"ר פרומקין קיבל מתנות כשוחד, בגין תפקידו במסגרת המגזר הציבורי, "דרך" הפרקטיקה הפרטית שלו. ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' הש' ד. ביין) קבע, כי המתנות שקיבל הד"ר, הן בגדר הכנסה, וגם אם אין לראות את התקבולים שקיבל הד"ר כנובעים ממשלח ידו, הרי לחלופין, ניתן לראותם כנופלים במסגרת סעיף העוללות (סעיף 2(10) לפקודה).
♦ בפסה"ד מד"י נ' יואל כוכבי נדונה שאלת של הכנסה לא חוקית, מגניבה. הנאשם הועמד לדין באשמת אי דיווח על הכנסות, כאשר הוא מודה שבחלק מהשנים הכנסותיו נבעו מגניבות ופריצות. ביהמ"ש קבע, "כי הכנסתו של הנאשם מהתפרצויות וגניבות, היא הכנסה חיבת במס...".
♦ מקרה דומה נדון גם בפסה"ד מד"י נ' דב בן מאיר רבינק בו רואה חשבון הפקיד לחשבונו הפרטי החזרי מס של לקוחותיו, ללא ידיעתם. הנאשם לא דיווח על כספים אלה שנתקבלו אצלו כהכנסות ולא שילם בגינם מס. שם קבע ביהמ"ש שהנאשם חייב במס על הכנסות אלה, ושהוא היה חייב לכלול אותן בדו"ח על הכנסתו. בית המשפט העליון בע"פ 6734/97 דב רבינק נ' מד"י אישר את פסה"ד זה.
♦ גם בפסיקה מאוחרת ניתן לראות חיזוק נוסף לעמדה, כי הכנסות בלתי חוקיות חייבות בדיווח ובמיסוי. בע"פ 7593/08 רוני ריטבליט ואח' נ' מד"י, ובע"פ 7666/08אשר כהן נ' מד"י נדונה פרשת קבלת שוחד. ביהמ"ש המחוזי ולאחריו ביהמ"ש העליון קבעו, כי "ההכנסות הבלתי חוקיות מכספי השוחד, נחשבות הכנסות בנות מיסוי ואי הדיווח על הכנסות אלה הינו בגדר עבירה".
♦ לענין זה יצויין, בקצרה, כי הוצאות שהוצאו לשם הפקת ההכנסה הלא-חוקית או הוצאות הנגועות באי-חוקיות בעצמן, אינן מותרות בדרך כלל בניכוי. לאחרונה אף הוספה בפקודת מס הכנסה הוראה ספציפית בעניין זה, השוללת ניכוי תשלומים
כהוצאה, אם סביר להניח, כי נתינתם מהווה עבירה
לפי כל דין (שינוי חקיקתי שנתקבל בעקבות פס"ד הידראולה ופס"ד חברה בע"מ).
♦ לאור האמור, שאלת מהות ההכנסות ומיסויין נבחנה בחינה מעמיקה, בעיקר בפסיקה מן התחום האזרחי.
♦ ביום 21.3.11 ניתנה על ידי כב' השופטת ניצה מימון שעשוע מביהמ"ש השלום בכפ"ס, הכרעת דין במסגרת הליך פלילי, ת"פ 2811/07 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' עובדיה ואח' (להלן: "ענין עובדיה"). בהכרעת הדין בענין עובדיה, דן ביהמ"ש דיון מעמיק ב"שאלה האזרחית" של מיסוי הכנסות לא חוקיות, בהיבטו הפלילי. באותו ענין הודה הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, והשאלה שנותרה במחלוקת בין הצדדים, היא האם ניתן לראות את כספי המרמה/הגניבה כ"הכנסה חייבת" במס בהתאם לנדרש בפקודה.
♦ בענין עובדיה נטען ע"י המדינה, כי יש להתייחס לכספים שנגנבו ע"י הנאשם, כמתואר בכתבי האישום, כהכנסה אשר עליה הנאשם צריך לדווח ולשלם בגינה מס. כאשר השאלה במקרה דנן, הינה האם ניתן לראות את הרווחים האסורים/בלתי מוסריים כהכנסה חייבת לפי הפקודה. לטענת המדינה, יש לסווג את ההכנסה כהכנסה מעסק, בהתאם לסעיף 2(1) לפקודה, שכן אופי הפעילות, כללה מנגנון מקצועי שלם אותו ניהל הנאשם למשך תקופה ארוכה, דרש פעילות מתמשכת מצד הנאשם, ומצביע על היות ההכנסה בבחינת "הכנסה עסקית" של הנאשם.
♦ ביהמ"ש קיבל את עמדת המדינה ופסק, כי "יש לחייב במס את מקבל ההכנסה הבלתי חוקית, כדי שלא ייהנה מעדיפות על פני אזרח שומר-חוק וכדי שלא יוציא עצמו לא רק מהמסגרת המחייבת של חוקי העונשין, אלא אף מגדר תחולתם של חוקי המס. מבחינה משפטית, יש לאכוף עליו הן את חוקי העונשין והן את חוקי המס, ומבחינה כלכלית יש לחייבו במס מכוח קבלת הכנסה, ויהא אופיה אשר יהא" . עוד קבע ביהמ"ש, כי לא מדובר במעשה גניבה או שוד חד פעמי, אלא במערכת שלמה של פעילות "העסקה" פיקטיבית, שפעלה לאורך מספר שנים, אשר ייצרה לנאשם "הכנסה" לכל דבר וענין.
♦ פסיקתו של בימ"ש השלום מעמיקה את הקשר בין ההליך הפלילי להליך האזרחי בקובעו, כי הכנסה בלתי חוקית, תחשב הן כהכנסה חייבת במיסוי בפן האזרחי ווהן כהכנסה שאי דיווחה, הינו בגדר עבירה לפי סעיף 220 לפקודה. בנוסף ברור כי לאור פסיקה זו, ייצאו שומות למיטב שפיטה, כאשר "מיטב השפיטה" נעשתה למעשה במסגרת ההליך הפלילי.