♦ 'אחריות פלילית' מוטלת על אדם בשל מעשה פלילי (Actus Reus), החובר למחשבה פלילית (Mens Rea), אשר בנסיבות מסוימות, ותוצאה מוגדרת, נחשבים לעבירה פלילית בעיני החברה ומוגדרים כך בקוד הפלילי. ואולם, בכל חברה מוכרים הגנות וחריגים לאחריות פלילית שהמשותף להן הוא, כי על אף שהדין מכיר בכך שנעברה עבירה, קיים פטור מהרשעה בדין, מחמת נסיבות או הצדקות או ערכים שרואה החברה כחשובים יותר.
הגנות אלו נקראות גם בשם סייגים לאחריות פלילית ובדרך כלל מדובר בהגנות של הגנה עצמית, טעות בעובדה, טעות בדין, זוטי דברים, כורח, צורך וקטינות.
רשימה זו אינה רשימה סגורה ובעבירות המס צמחה דרך מיוחדת המביאה בסופו של יום לכך שנמנעים מהגשת אישום, ממשפט ומעונש, חרף העובדה שנעברה עבירה פלילית. דרך זו נקראת בשם כופר עבירה או כופר כסף.
הסמכות להמיר חשד באשמה לכאורה בכופר כסף מעוגנת בחוקי המס כגון: סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, סעיף 121 לחוק מע"מ, סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) וזאת בתנאי שהעבירה אינה נכנסת בגדר העבירות המנהליות.
♦ פקודת מס הכנסה קובעת, כי נציב המס רשאי, בהסכמת עבריין המס, לקבל כופר כסף בסכום העשוי להגיע עד פי שניים מהקנס המרבי שבית המשפט מוסמך לגזור.
♦ עם קבלת הכופר ייפסקו כל ההליכים ואם העבריין נמצא במעצר הוא ישוחרר מייד.
♦ לפי חוק מס ערך מוסף, רשאי מנהל המכס ומע"מ להמיר עבירה בכופר כסף, שסכומו לא יעלה על סכום הקנס המירבי לאותה עבירה. הוא רשאי לעשות זאת על פי שיקול דעתו הבלעדי טרם הגשת כתב אישום. לציין כי מנהל המכס והמע"מ רשאי להחליט על כופר גם אחרי הגשת כתב אישום, אך בשלב שכזה הוא צריך לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
♦ חוק מיסוי מקרקעין קובע כי אם נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר-כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה.
♦ מן הראוי לציין, כי סכום הכופר עלול להיות גבוה מן הסכום שבית משפט יטיל כקנס בסופו של דבר, אבל בכך משלם הכופר חוסך מעצמו טרחה, אי נעימות, הוצאות, מתח וזמן, הכרוכים בניהול משפט פלילי.
♦ ניסיון החיים מלמד, כי בדרך כלל, למי שאשם בעבירת המס, כדאי להגיע להסדר עם פקיד השומה לחקירות או עם פרקליטות המחוז, שהגישה את כתב האישום, ולהמיר את העבירה בכופר כסף.
♦ יובהר, כי תשלום הכופר אינו מעביר את העבירה מן העולם. הוא אינו מוחק את המעשה או המחדל שבגינו נפתחה החקירה או החלו ההליכים הפליליים. הכופר מהווה למעשה תחליף לענישה הפלילית הקלאסית-ענישה המוטלת ע"י בית המשפט.
♦ יש הסוברים, כי חלופת הכופר פוגעת ברעיון הפרדת הרשויות כאשר הרשות המבצעת היא גם הרשות השופטת ויש מי שסובר, כי תשלום כופר הינו הרשעה לכל דבר ועניין (למעט רישום פלילי, שלטעמי, אינו דבר של מה בכך).
♦ עם זאת, חשוב להבהיר, כי הגעה להסדר כופר ותשלומו של הכופר, אין פירושו כי הנישום מודה בכך שביצע עבירת מס. זאת למרות לשונו של סעיף 221 לפקודת מס הכנסה (כמו גם לשון של סעיף 121 לחוק מע"מ) הפותח המילים "עבר אדם עבירה...".
♦ אחת הטענות שהועלו כנגד מוסד הכופר הינה דוגמת ה"כופר לעשירים" מאחר שבגין אותה עבירה בדיוק שועדת הכופר החליטה להמיר את העונש בכופר: העשיר יהיה באפשרותו לעשות כן ואילו העני עלול לרצות עונש מאסר. בנסיבות מעין אלו תחושת הצדק נפגעת.
♦ מבקר המדינה סבר לאחרונה, כי צריכה להיות שקיפות מלאה על החלטות ועדת הכופר, לרבות פרסום שמות משלמי הכופר וסכום הכופר. לעומת זאת רשות המיסים חוששת, ולטעמי בצדק, כי פרסום שמות משלמי הכופר יגרום לחלק מהעבריינים לכאורה, שלא לשלם כופר, דבר אשר יאריך את ההליכים ובסופו של יום יהווה נטל על בתי המשפט.
♦ בעניין זה יש לציין, שבעתירה מנהלית שהגישה התנועה לחוק חופש המידע נגד נציבות מס הכנסה (עת"מ 1419/05) ולפיה יש לגלות את שמותיהם של משלמי הכופר, נקבע על ידי כב' השופטת פלפל כי "גילוי שמות הפונים בבקשה לתשלום כופר הינו פגיעה בפרטיות".
♦ נכון להיום, מפרסמים פעמיים בשנה את החלטות ועדות הכופר (שבראשן עומד סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין) ללא שם המשלם. לאחרונה, פרסמה רשות המיסים את החלטות ועדת הכופר למחצית הראשונה של שנת 2007. מעיון בהחלטות עולים מספר קריטריונים המשפיעים על החלטות הועדה דוגמת: סכום העבירה, סכום המס, תדירות העבירה, המלצת היחידה החוקרת, המלצת הפרקליטות, מצבו האישי והבריאותי של משלם הכופר, רמת העבירה, מהו העניין הציבורי בהעמדה לדין והאם ישנן עבירות נוספות לפי חוקים אחרים המיוחסות לחשוד/נאשם מעבר לעבירת המס.
♦ לטעמי, בנסיבות דהיום כאשר יש לחץ רב על בתי המשפט, לא רק שעל רשות המסים להפנים את מהותה של זכות הכופר ולקיימה הלכה למעשה. אלא, יתרה מזאת, יהיה נכון וראוי אם ישום זכות זו תורחב. מוסד הכופר נחוץ לא רק למען עשיית צדק אלא גם יקל על העומס הקיים במערכת המשפט ויהווה חיזוק לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
