♦ המערער חתם על הסכם שומה ב- 9/8/2005 בקשר להכנסותיו בשנות המס 2003-2004. המערער מבקש לבטל הסכם זה. השומה שהוצאה למערער היא על-פי סעיף 152(א) לפקודת מס הכנסה. תובענה בנושא זה, אינה בגדר ערעור מס.
על-פי החלטה מיום 30/4/07 היה על המערער להמציא הסדר אליו הגיע עם פקיד השומה, אשר לפיו הסכם שומה חדש יבוא, בהסכמה, במקום הסכם השומה עליו חתם. בהעדר הסדר היה על המערער להוכיח כי הסמכות לדון בתובענה – ביטול הסכם השומה – הוא בגדר סמכותו של בית משפט זה, בשבתו בערעור על שומות שהוצאו.
עד למועד מתן פסק דין זה, לא הוגשה כול בקשה לתיק.
ביהמ"ש המחוזי בחיפה – כב' הש' ש. וסרקרוג:
♦ זכות הערעור על-פי סעיף 153 לפקודת מס הכנסה, חלה לגבי שומות שהוצאו לפי סעיף 152(ב) לפקודה (שומות בצו), ולא על שומה בהסכם. הסמכות לדון בביטול ההסכם, אינה בגדר סמכותו של בית משפט זה. גם לא ניתן להגיש ערעור על-פי פקודת מס הכנסה, בטרם בוטל הסכם השומה.
התוצאה:
♦ הערעור נדחה.
ניתן ביום: 16.07.07
♦ הערת מערכת: יצויין, כי בערעור הנדון מדובר בשומה בהסכם לאחר השגה (שלב ב'-07). על פניו, דינו של הסכם שומה זה הינו כדין הסכם שנחתם בין הצדדים. הסכם כזה ייבחן בעילות חוזיות, כגון תום לב, טעות, גמירות דעת, פגמים וכיוב'. כמובן בכפוף להיותה של רשות מנהלית צד להסכם, על כל הנובע מכך. לפיכך, סמכות בית משפט לדון בהסכם הינה בהתאם לסמכותו העניינית, דהיינו הסמכות היא לבית משפט שלום או מחוזי, לפי הסכום בו מדובר (בהתאם לסמכות השיורית סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט).
