♦ בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, בין היתר, כי התובענה הייצוגית הינה אמצעי לאכיפה אזרחית מקום בו האמצעים האחרים שנועדו לאכיפת הדין כשלו, או למצער כשאינם מספיקים למילוי ייעודם. וכי על מנת לעודד צרכנים "לעטות על שכמם" את מלאכת הייצוג, כשפעמים רבות הנזק האישי שנגרם להם עומד על שקלים בודדים קבע המחוקק שיש לתגמל את התובע באמצעות פסיקת תגמול מיוחד לזכותו. לאור פסק הדין בעניין חיים קרן, נוצר מצב בו המדינה גובה מס בשיעור של 50% מהגמול המגיע לתובע, וייתכן שגם המוסד לביטוח לאומי ורשויות מע"מ יתבעו מסים מגמול זה. דבר זה עלול לחבל ברצון לעודד את האזרחים לתבוע חברות שרימו אותם ולכן התיקון הכרחי. עוד נאמר, כי חוסר הצדק במיסוי הגמול לתובע הייצוגי, מודגש בשעה שעמדת רשויות המס הינה שתובע מייצג שהפסיד, וחויב בהוצאות משפט, לא יוכל לנכות הוצאה זו מהכנסתו, כאשר בד"כ מדובר בהוצאות משפט ניכרות.