ביום ה', 10.5.07, קיבל ביהמ"ש המחוזי בתל אביב את ערעור המדינה על קולת העונש בפסק הדין שניתן לאורן סמיון, באופן שהגדיל את הקנס מ-5,000 ₪ ל-180,000 ₪ או 18 חודשי מאסר תמורתם וזאת חרף מצבו האישי והכלכלי הקשה.
כמו כן, דחה ביהמ"ש את ערעורו של אורן סמיון על הכרעת הדין ועל העונש שהוטל עליו והותיר על כנו את עונש המאסר בפועל של 12 חודשים וכן 9 חודשי מאסר על תנאי.
אורן סמיון הואשם והורשע בהברחת 799 קרטונים של סיגריות מסוג מרלבורו במכולה שתכולתה, לפי המוצהר, היתה סירים. המכולה יובאה לישראל על ידי חברת י.ל.מ.ה.
המערער כפר באישומים, וטען כי שימש כשליח בלבד של בעלי החברה, אזרחי גרוזיה, שעזבו את הארץ עוד בטרם ביצוע ההברחה, וכי הולך שולל על ידם. בית המשפט קבע כי מדובר בטענה מניפולטיבית אשר אינה מתיישבת עם חומר הראיות בתיק. בית המשפט הסיק, כי המערער הינו אדם בעל מעמד בכיר והמנהל הפעיל של החברה.
ביהמ"ש דחה את טענת המערער, כי בוצעו מחדלי חקירה על ידי הגוף החוקר, וקבע כי אין במחדלים אלו כדי להעמיד בספק את הגרסה העומדת בבסיס ההרשעה.
ביהמ"ש קיבל את טענת המדינה, כי ביהמ"ש השלום לא נתן משקל ראוי לעניין העונש, להיקף ולחומרת העבירות וקבע, כי האינטרס הציבורי של מלחמה בהשתמטות ממס ובהברחות גובר על השיקול של הקלה בעונש המערער עקב התעכבות ההליכים, וכי מדיניות הענישה בעבירות כלכליות מסוג זה הינה עונשי מאסר בפועל וקנסות כבדים על מנת למנוע מן החוטא לצאת נשכר.
לעניין עונש המאסר בפועל החליטו שופטי הרוב, כי יש להשאיר את העונש על כנו כאמור, לאור חומרת העבירות והצורך בהרתעה. אב"ד, השופט המר, הוסיף, כי יש להחמיר בענישת עבריינים בתחום הכלכלי, וזאת מכיוון שהרווח הכספי בהן הוא משמעותי וגדול "מול הסיכון הלא גדול שלא להיתפס", ומכיוון שגילויי עבירות מסוג זה הוא קשה ומקרי ומחייב השקעת משאבים רבים על חשבון הציבור.
