פסילת ספרים – גלידה אנדריי (יפו)

♦ המערער הוא יצרן גלידה ובנוסף עוסק במכירת גלידות מוכנות במסגרת עסק בשם "גלידה אנדריי" ביפו. המשיב בדק את פנקסי החשבונות של המערער ביחס לשנות המס 1996-2000 ובדיקתו העלתה לגישתו, ליקויים וסטיות מהותיות מהוראות ניהול פנקסים ועל כן קבע, כי פנקסי המערער אינם קבילים. בהמשך הוצאו למערער שומות לפי מיטב השפיטה. המערער בחר לערער על פסילת הספרים ביחד עם ערעורו על השומות לגופן.

♦ טענה אחת בפי המערער, לפיה כביכול הוכשל על ידי פעולות המשיב בשנים שקדמו לפסילת הספרים ובשל כך ניהל את ספריו באופן לקוי, בכך שבדו"ח ביקורת שנערך בעסק בשנת 1996, לא נרשמו כל הליקויים אשר היוו את הבסיס לפסילת הספרים. בין היתר, לא נרשם בדו"ח, שהיה על המערער לנהל ספרים בשיטה הכפולה, ובכל מקרה עניינים שצוינו בדו"ח הנ"ל לא צוינו כליקויים החייבים בתיקון. לטענת המערער, הוא הסתמך על דו"ח הביקורת והמשיך לנהל את ספריו באותו אופן לאחר מכן. לו היה המשיב מדריכו כבר בעת הביקורת משנת 1996 היה מתקן בו בעת את הליקויים. לטענת המשיב בעניין זה, הדו"ח משנת 1996 משמש לצורך בחינת פסילת ספרים לפי סע' 145ב' לפקודה (אי רישום תקבול), ואינו משמש לצורך בחינת ניהול הספרים בעסק בהתאם להוראות. ממילא המבקרים בעסק לא היו מודעים למחזור העסקאות, ועל כן לא היה ביכולתם לקבוע מהי שיטת ניהול הספרים הראויה במעמד הביקורת ומהם הספרים החייבים בניהול.

♦ טענה נוספת בפי המערער נוגעת למהותיות הליקויים שנתגלו. לטענתו, על סמך הספרים שכן נוהלו כראוי, ניתן לבצע שחזור של הספרים אשר לא נוהלו, ועל כן, לא מדובר בליקויים מהותיים.

 

ביהמ"ש המחוזי בת"א – כב' הש' מ. אלטוביה:

 

♦ אין לקבל את טענת המערער בעניין דו"ח הביקורת. הדו"ח מציין במפורש ליקויים ששימשו את המשיב עת פסל את הספרים. המערער אינו חולק על הליקויים ועל הסטיות מהוראות ניהול ספרים. נקודת המוצא היא, כי על המערער היה לנהל את ספריו בהתאם להוראות. חובה זו אינה יכול שתכורסם או תופחת בשל דו"ח ביקורת כזה או אחר. המערער פעל מול המשיב באמצעות מייצג מקצועי, יועץ מס, ועל נישום החובה להציג בפני יועצו המקצועי את העתק דו"ח הביקורת, לקבל ממנו ייעוץ ולתקן בהתאם לממצאים את הטעון תיקון או לפנות אל המשיב, אם הוא חולק על הממצאים. המשיב לא ביסס את ההחלטה לפסול את ספרי המערער לפי סעיף 130(ג) לפקודה, על דו"ח הביקורת, אלא רק הזכירו במכלול נימוקיו. ההחלטה בדבר הפסילה הייתה לאחר בדיקה מקפת ושיקול דעת שהפעיל המפקח. להנחה לה טוען המערער, כי ספריו נמצאו תקינים, אין כל בסיס ואם הונחה הרי שבטעות הונחה. טעות זו אינה ברת גלגול על כתפי המשיב. המשיב, הגם שהוא מציע במשרדיו שרותי יעוץ והכוונה לקהל הרחב, הרי שחובת ברור החובות הכרוכות בניהול ספרי העסק מוטלת על הנישום. אין בדו"ח הביקורת לגרוע מחובות שבדין המוטלים על הנישום ולמצער הוא מסייע בידו לאתר את אותם ליקויים שנתגלו. מעבר לכך, פגם, אם היה נופל בביקורת, יכול למצער לאיין את ממצאי הביקורת אולם אינו פוגם בחובת ניהול הספרים כדין.

 

♦ לעניין מהותיות הפסילה, זו צריכה להיות תוצאה של בדיקה, ממצאים ושיקול כולל על רקע נתוני העסק ויש לבחון באיזו מידה גורעת הסטייה או הליקוי במערכת החשבונות מן האפשרות של ביקורת הספרים, כלומר, מתי אי ניהול מרכיב מסויים של מערכת החשבונות החלה על הנישום, תפגום באפשרות להתחקות אחר ההכנסה המוצהרת בהתאם לסיכום הספרים. המהותיות של הסטייה איננה בהכרח פועל יוצא של היות הרישום החסר או הפגום בבחינת תנאי אין בלתו לקיום הנה"ח או לאפשרות קיומו של מעקב או ביקורת. די בכך שהרישום הפגום או החסר יכביד או לא יאפשר מעקב או בקרה יעילים על חלק מחלקי העסק כדי שהסטייה שמדובר בה תהיה מהותית.

♦ המייצג דכאן בחר שלא להמציא שחזור מטעמו מגובה  בנתונים של ממש שהיה בהם כדי לשמש חלופה בין לאופן שבו נוהלו החשבונות ובין באשר לספרים החסרים. ממילא, מלאכת שחזור, לו הייתה נעשית בידי הנישום ושלא נעשתה, יש בה כדי להעיד, כי חסרונם של הספרים מצריך ביצוע אותו שחזור. משכך, העדרם של הספרים אינו מאפשר בקרה וביקורת פשוטה לדו"חות המערער. על כן, הליקויים שמנה המשיב כבסיס לפסילת הספרים, הם ליקויים מהותיים. יתרה מכך, שחזור בדיעבד, יכול אולי לסייע לשם עריכת השומה אך אינו יכול להוות תחליף ראוי לרישום ראשוני ראוי במועד ביצוע הפעולה כמתחייב.

♦ בנוסף נקבע, כי חומר המוגש לבחינה, בפרט בנסיבות אלה של חשש פסילה ושומות לפי מיטב שפיטה, צריך שיהא מסודר ונגיש. כאשר המייצג אינו יודע בעצמו מה הוא מגיש למפקח, אם בחומר מלא או חלקי המדובר ומצהיר על כך בהתרסה, הרי שתגובת המפקח לא לקבל חומר מעין זה, אינה מהווה כשל אשר יש בו כדי לאיין את החלטת הפסילה. המשיב ניזון ממידע שמציג הנישום ישירות או באמצעות מיצגיו. כאשר מידע זה מוגש באופן חלקי או באופן לא מקצועי, הנישום הוא הנושא בתוצאות הנובעות מכך. מאידך, נציגי המשיב חייבים להיות אמונים במגע עם ציבור הנישומים והמייצגים אשר אינם עשויים מקשה אחת. תכלית פועלם היא הגעה אל שומת האמת. כך מתוך הכרה בהיותם משרתי הציבור ובכלל זה ציבור שאינו תמיד שש לשתף פעולה כמתחייב ביחסים שבין האזרח והרשות. כיוון שכך, על איש המס לפעול על בסיס שיקולים מקצועיים, מתוך גישה אנושית ומבינה, ברף התנהלות גבוה לעיתים מזה של המייצג העומד מולו,  בחתירה אל שומת האמת.

 

♦ הערעור נדחה.