בימ"ש שלום בת"א,
כב' השופט דניאל בארי, קבע, לראשונה, כי השאלה היכן נתפסו מסמכים אינה משפיעה על קיומו של חיסיון עו"ד-לקוח, וכי גם מסמכים שנתפסו אצל הלקוח יכולים ליהנות מחיסיון זה. עם זאת, הנטל להוכיח את החיסיון על מסמכים שנתפסו אצל הלקוח - כבד יותר. ההחלטה ניתנה בעניינה של
ד"ר נדיה כגנסקי, רופאה שנעצרה בחשד שביצעה עם אחרים ניסויים רפואיים שונים בניגוד לחוק. המשטרה ביצעה חיפוש בביתה של כגנסקי ותפסה מסמכים. כגנסקי פנתה לבית המשפט, וטענה כי נתפסו מסמכים הכוללים דברים שהוחלפו בינה לבין עוה"ד במסגרת התייעצות מקצועית ולכן הם מוגנים בחיסיון עו"ד-לקוח שהוא מוחלט. עוד נטען, שהמסמכים הוכנו לקראת הליך משפטי ולכן הם נהנים מהחיסיון שיצרה הפסיקה ביחס למסמכים כאלה. להליך הצטרפה גם לשכת עוה"ד (כידיד בית המשפט). השופט בארי קבע, כי המבחן בעניין תחולת החיסיון צריך להיות מבחן מהותי. אם החומר שנתפס ברשות הלקוח הוא באופן מובהר תוצר של קבלת שירות מקצועי, אזי יש להחיל את החיסיון על חומר זה (
ב"ש 4904/06).