♦ לאחרונה התבשרנו בנוגע לתיקון 42 לחוק מע"מ אשר עבר בקריאה ראשונה ובימים אלה ממש, מתנהלים דיונים ארוכים בועדת הכספים. והינה עוד לא תם התיקון המיוחל (ואף נתקע בועדת הכספים) ושוב מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק נוספות. מדובר בשתי ההצעות פשוטות ומבורכות ברוח המהפכה החברתית, עם זאת, מעלות ההצעות מספר שאלות באשר ליישומן ולעלותן הכלכלית.
♦ ההצעה הראשונה, הוגשה על ידי חה"כ אורי אורבך ביום 21.11.11 ועניינה - "הנחה בשיעור מס ערך מוסף ברכישת דירה ראשונה" על פי ההצעה מוצע הוספת סעיף 35ג בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, לפיו: "על אף האמור בסעיף 2, שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין הנחה בשיעור מס ערך מוסף עד למחצית מגובה שיעורו, ברכישת דירה ראשונה, שמחירה הוא עד 1,500,000 שקלים חדשים, ובלבד שמתקיים לגבי הרוכש אחד מאלה: (1) גילו הוא בין גיל 21 לבין גיל 35; (2) הוא הורה יחיד, כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–1992; (3) הוא עולה חדש, כהגדרתו בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; (4) הוא נכה; לעניין זה, "נכה" – אדם שכתוצאה מליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה, אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר".
בדברי הסבר להצעה נאמר כי, ההצעה באה להקל על הזוגות הצעירים לרכוש דירה. עוד הוסבר כי, מדינת ישראל ממסה בכבדות את ענף הנדל"ן, כאשר שיעור מיסי הנדל"ן מסך כל המיסים הנגבים עומד על כ-9.4% לעומת 5.4% במדינות ה-OECD . כך יוצא שהישראלים משלמים כ75% יותר מס על דירות מאשר עמיתיהם במדינות ה-OECD .
♦ אכן על פניו הצעה מבורכת וחשובה, אך כאמור מעלה שאלות רבות שטרם נתנו עליהם את הדעת, כגון:
לא ברור מהו המצב לגבי דירה שעלותה מעל 1,500,000 ש"ח, האם רוכש שכזה זכאי להטבה עד לגובה 1,500,000 ש"ח ועל היתר ישלם מע"מ בשיעור מלא, או שמה אינו זכאי כלל? מהי המשמעות של "דירה ראשונה" האם התכוונו גם לדירה יחידה, שכן מה קורה במצב בו לא נהניתי מההטבה בדירתי הראשונה או במצב בו בן/בת זוג רכש/ה דירה לפני הנישואים ולאחד מבני הזוג אין כלל חלק בה? האם ההטבה חלה רק לגבי דירות חדשות מקבלן או שמא גם על דירות יד שנייה מידי עוסקים והאם חלה על קבוצות רכישה? כיצד מקבלים את ההטבה האם בדרך של החזר או הפחתה ע"י הקבלן שאז קיים חשש שהקבלן יעלה את המחיר לפני ההטבה ויגלגל את הרווח לכיסו? בנוסף אציין כי, עלות ההטבה למדינת ישראל מוערכת בין 2-3 מיליארד ש"ח ונשאלת השאלה- איך תמומן ההטבה?
♦ ההצעה השנייה, הוגשה על ידי חה"כ אמנון כהן ביום 12.12.11 ועניינה – "תיקון – מס ערך מוסף בשיעורים שונים על מוצרי יסוד" ע"פ ההצעה מוצע הוספת סעיף 2א בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, אחרי סעיף 2 יבוא: "מס בשיעור נמוך למוצרים מסוימים". 2א. "הממשלה, בצו, תקבע בכל שנת כספים מס ערך מוסף בשיעור נמוך מהשיעור שנקבע לפי סעיף 2 ביחס למוצרים הקבועים בתוספת". בנוסף הוספת תוספות, אחרי סעיף 151 לחוק העיקרי יבוא: מוצרים עליהם יוטל מס בשיעור מופחת: (1) מוצרי מזון בסיסיים; (2) תרופות במרשם; (3) תחבורה; (4) דיור".
♦ בדברי ההסבר להצעה צויין, כי שיטת המע"מ הנהוגה באירופה הינה דיפרנציאלית, קרי, שיעור מע"מ שונה על מוצרים שונים. האיחוד האירופי קבע רשימה של מוצרים אשר לגביהם רשאיות המדינות להטיל מע"מ מופחת (בשיעור מזערי של 5%) לרבות מוצרי מזון, ספרים, עיתונים, תרופות, תחבורה ועוד. ברוב מדינות האיחוד קיים מע"מ מופחת על מוצרים מסוימים וברובן אף נקבעו שלושה שיעורי מע"מ: מע"מ סטנדרטי, מע"מ מופחת ומע"מ מופחת במיוחד. בארה"ב למשל, במרבית המדינות ניתן פטור ממס ברכישת מוצרים מסוימים, לרוב מזון ותרופות מרשם. יחד עם הטלת מס גבוה יותר על מוצרי מותרות. בישראל כידוע נהוגה השיטה של מע"מ אחיד, המוטל על בסיס רחב של מוצרים ושירותים, ולפיכך, מוצע להנהיג מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון, מזון בריא, תרופות או דיור, וזאת כדי לצמצם את הפערים הכלכליים בישראל.
♦ אכן, שוב הצעה מבורכת וחשובה שחבל שלא הונהגה פה לפני זמן רב, אך שוב מעלה תהיות בדבר יישומה, כגון, מנגנון פיקוח הדוק שיפקח על סווג המוצרים ויתרה מכך ידאג כי אותם ספקים לא יעלו את המחירים ויגלגלו את הרווח לכיסם, שכן אז נצא שכרנו בהפסדנו. כמו כן, עלות ההטבה למדינה מעורכת גם במקרה זה בין 2-3 מיליארד ש"ח, ושוב נשאלת השאלה כיצד תמומן ההצעה?
♦ לסיכום, ההיסטוריה מראה כי בישראל מעולם לא פגעו בשיעור המע"מ האחיד למעט במיקרים בהם יש מע"מ בשיעור אפס או פטורים, הנהגת מע"מ דיפרנציאלי בישראל הוא אכן צעד מבורך לדעתי אך עלול ליצור מדרון חלקלק של דרישת הטבות לשלל מוצרים, על כן, ניתן לשקול הוראת שעה ולא סעיף חוק על מנת למדוד את ההשפעות על השוק בטרם קובעים מסמרות בעניין, ומנגד העלאת שעור המע"מ על מוצרי מותרות או מוצרים מזיקים לבריאות הציבור.
