אגף מס הכנסה הנפיק למערער אישור, כי הכנסתו שכר עבודה/קצבה פטורה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (להלן:"הפקודה"), החל מיום 1.8.94. המערער מקבל קצבה ממשרד הביטחון. הקצבה שמקבל המערער פטורה ממס, ללא קשר לפטור מסעיף 9(5) לפקודה. עד לשנת 1997 הגיש המערער דו"ח שנתי כעצמאי, בהיותו חוקר פרטי. בדוחותיו נרשם "כבן הזוג הרשום". המערער הגיש דוחותיו לשנים 2002-1997 ובהם ביקש לכלול בפטור לנכה גם את הכנסתה של בן הזוג הרשום – המערערת. ביום 26.11.2003, נשלח למערער מכתב ובו נקבע, כי החל משנת המס 1997 ואילך תחשב הגב' בן נתן כבן הזוג הרשום. ביום 17.12.2003, במענה לפנייה מטעם המערערים נשלח אל המערער מכתב מאת סגנית בכירה ומ"מ היועמ"ש. ביקשו המערערים, באמצעות יועץ המס, לשקול פעם נוספת את התשובה למכתב. לטענתם, בהתבסס על סעיף 64(ב) לפקודה, המערער הוא מי שצריך היה להרשם כבן הזוג הרשום, מאחר ש"הכנסתו" היא לפחות 25% מהכנסת בת הזוג. במכתב עוד אוזכר, כי המערער חולה בטרשת נפוצה והוא נכה 100%.
♦ לעמדת המערערים מאחר שהמערער זכאי לפטור לפי סעיף 9(5) לפקודה ביקש להפעיל את הוראות סעיף 64ב' לפקודה ולהירשם כבן-זוג רשום, ובהסתמך על סעיף 65 לפקודה המורה על "חישוב מאוחד" להחיל את הפטור כנכה לפי סעיף 9(5) לפקודה על כלל ההכנסה המאוחדת של שני בני הזוג. לעמדת המערערים הזכות להחליט מי יהיה בן הזוג הרשום, נתונה לשיקול דעתו של הנישום, ולמעשה לא הייתה כל סמכות למשיב לשנות את הרישום בכלל, משנמנע להסביר מדוע יש להעדיף את האמור בסעיף 64ב(א) לפקודה על סעיף 64ב(ב) בפרט. המערערים מדגישים עוד, כי בכל מקרה לא רשאי היה פ"ש לשנות את רישום "בן הזוג הרשום" רטרואקטיבית משנת 1997.
בימ"ש המחוזי בחיפה – בפני כב' ס' נשיאה ש' וסרקרוג:
♦ ביהמ"ש קבע, כי לא ברור מקור הסמכות של המשיב להחליט ביום 26.11.03 על החלה רטרואקטיבית של קביעתו. יתרה מזאת הבחירה נתונה לבני הזוג, וככל שעמדו בתנאי הנדרש של 25% מההכנסה של בן הזוג האחר ובהעדר נימוק מהותי אחר, בחירת בני הזוג היא הקובעת. סמכות פ"ש לקצר את התקופה מוגבלת לאותם מקרים שבהם לא עמד בן הזוג בתנאי של 25% מההכנסה של בן הזוג האחר, וגם אז ההחלטה היא לאותה שנת מס. ביהמ"ש הגיע למסקנה, כי רשאי היה המערער להירשם כ"בן זוג רשום" גם בשנות המס שבערעור, והחלטת פ"ש בנוגע לשינוי בן הזוג הרשום אינה מבוססת על נימוק המפורט בפקודה ובודאי שההחלטה אינה יכולה להיות מוחלת רטרואקטיבית. לפיכך, בן הזוג הרשום בשנות המס שבערעור הוא המערער, והחלטה נוגדת של המשיב, בטלה.
♦לדעת ביהמ"ש יש לקבל את עמדת המשיב - המערער לא זכאי, כי הפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה אותו הוא מקבל כנכה, יחול גם על הכנסת המערערת. אם תתקבל טענת המערער, הרי שנחיל הרחבה של הפטור, הן מבחינת מתן הפטור למי שאינו נכה כלל, או נכה בנכות כללית שאיננה רפואית; נהפוך את הפטור מאישי למשפחתי. ביהמ"ש חזר והדגיש, כי הפטור לפי סעיף 9(5) הוא חריג לכלל חבות המס ושיעורו, ולכן יש להקפיד על מילוי התנאים באופן דווקני. מעבר לאמור, אין להתעלם מן העובדה, כי הפטור הוא אינדיבידואלי ומותנה בהכנסה של הנכה, לא כפיקציה אלא כהכנסה שלו. הפרשנות הראויה צריכה לאפשר לכל אחד מהנישומים הזכאים לפטור לפי סעיף 9(5) להגיע לתקרת המקסימום בהכנסה מיגיעה אישית, ולא להגביל את כלל ההכנסות של התא המשפחתי לאותה תקרה. פרשנות זו הגיונית על פניה מבחינה מעשית. הפטור בא להתחשב בהוצאות מיוחדות שיש ליחיד הנכה, וכן לתמרץ אותו ליציאה לעבודה. תכלית זו בהיותה מתייחסת לכל נכה ונכה בנפרד מחייבת אכן פרשנות כאמור. לעומת זאת, פרשנות כזו כפי שביקש המערער לעשות אינה הגיונית לכאורה בהענקת הטבה למי שאינו נדרש להוצאות מיוחדות, ואין כל היגיון להגדיל את ההכנסות של אותו תא משפחתי, רק בשל הפיקציה המורה על חישוב מס מאוחד. התוצאה מן האמור, שאם "בן הזוג הרשום", שאינה נכה, ולהכנסתה תיזקף הכנסת בן הזוג, שהוא המערער, ההכנסה של המערער בכל מקרה תיזקף ל"בן הזוג הרשום" כפטורה על פי תקרת הפטור הקבועה בסעיף 9(5)(א) או 9(5)(ב) לפי העניין. התוצאה מן האמור, שגם אם היה מדובר במערער כ"בן זוג רשום", בחישוב המאוחד תיכלל "ההכנסה הפטורה" של המערער מהכנסתו מיגיעה אישית, ולהכנסה זו תצורף ה"הכנסה" של בת הזוג שאינה זכאית לפטור, לפי סעיף 9(5).
התוצאה:
♦ הערעור התקבל באופן חלקי.
ניתן ביום 1.12.11
ב"כ המערערים: עו"ד יוסי רומנו
ב"כ המשיב: עו"ד הגב' דנה גורדון-ונדרוב, פרקל' מחוז חיפה (אזרחי)
