מהי חשבונית פיקטיבית? /
חשבוניות מס שהוצאה שלא כדין, היא אחת מהעבירות המס הנפוצות והקלות יחסית לביצוע, קלות זו קורצת לא אחת לעוסקים רבים ובשנים האחרונות אף לארגוני פשיעה שהפכו את תופעת קיזוז מס הערך המוסף הכלול בחשבוניות להונאה כלכלית מתוכננת ומאורגנת היטב.
סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן: "החוק") קובע כי "עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין" וסעיף 41 לחוק קובע כי "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס".
על פי הפסיקה קיימים שלושה סוגים של חשבוניות מס פיקטיביות:
-
חשבונית פיקטיבית : החשבונית הפיקטיבית הקלאסית כשמה כן היא קרי, חשבונית שאינה משקפת כל עסקה ו/או שירות וכל תכליתה הינה להגדיל את הוצאות ואת מס התשומות של מקבל החשבונית.
-
חשבונית מנופחת : חשבונית אשר משקפת עסקה אמיתית, אך הסכום הנקוב בחשבונית הינו סכום הגבוה מהסכום האמיתי של העסקה.
-
חשבונית זרה : חשבונית אשר משקפת עסקה אמיתית, אך החשבונית המתקבלת בגין העסקה אינה מונפקת על ידי מבצע העבודה ו/או מספק השירות. במקרה כזה החשבונית הינה חשבונית זרה המאפשרת למקבל אותה לנכות את מס התשומות הכלול בה וכל תפקידה הינו כיסוי חשבונאי בדמות חשבוניות מס פיקטיביות שהוצאו שלא כדין.
יודגש, כי על אף שלטעמנו הדבר אינו נכון, על פי הפסיקה כל שלושת סוגי חשבוניות המס הפיקטיביות המנויות לעיל הינן "חשבוניות פיקטיביות", ולמנכה אותן לא יותר הניכוי, לרבות לענין הליך פלילי.
יתרה מכך הכנסת חשבונית פיקטיבית אל ספרי החברה עלולה לפגום בהם באופן מהותי והכללת התשומות בדו"ח תקופתי הופך את הדו"ח להצהרה כוזבת. יודגש כי מלבד כתב האישום שאותו עוסק צפוי לקבל בגין המעשה האמור קרי בגין עבירות הפצה ו/או ניכוי של חשבוניות פיקטיביות תגרור פעולה זו אף חיוב אזרחי לרבות שומת תשומות שומת עסקאות פסילת ספרים וקנס בגינם.
כיום בתי המשפט הגדירו את שיטת הפצת וקיזוז החשבוניות הפיקטיביות כ"מכת מדינה" ולפיכך מגמת הפסיקה כיום הינה החמרה משמעותית ברף הענישה בגין עבירות מס אלה, אשר העונש בגינן מגיע עד לכדי מספר שנות מאסר וקנסות כבדים.
כאמור בשל הקלות הרבה של הקטנת חבות המס באמצעות השימוש בחשבוניות הפיקטיביות והקושי הגדול של רשות המיסים בגילוין, הפכו עבירות אלו לשכיחות. על כן עלה הצורך במציאת חלופה טכנולוגית על מנת להתמודד עם התופעה.
לצורך כך פותחה מערכת הדיווח המקוון למע"מ כחלק מהמאבק בחשבוניות הפיקטיביות. תיקון 37 לחוק, שנחקק ב- 23.7.09 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית, שינה את אופן הדיווח התקופתי ואת תוכן הדיווח. בהתאם לתיקון, החלו השנה לדווח בשיטת הדיווח המקוון בשלב הראשון ליישומה יידרש ציבור העוסקים להגיש דיווח מפורט על עסקאותיהם ותשומותיהם, בתדירות חודשית, באופן מקוון וחתום בחתימה אלקטרונית מאושרת. עם יישום המהלך יוקם מאגר שיכלול את העסקאות והתשומות ויאפשר הצלבת דיווחי ספק עם דיווחי הלקוח.
בדיון ועדת הכספים שהתקיים ביום 28.12.2011 אישרה הוועדה את הצעת חוק המע"מ, הקובעת כי החל מ- 1.1.2012 חלה חובת הדיווח המקוון על כלל העוסקים במשק שמחזור עסקאותיהם עולה על 2.5 מיליון ₪ ויותר או על מי שמנהלים חשבונאות כפולה ושהיו כבר בגדר הדיווח המקוון בשנת 2011 וכן כל מלכ"רים שהמחזור השנתי שלהם הינו 20 מליון ₪ ויותר. יודגש כי בטרם אישור התיקון הנ"ל חובה זו היתה אמורה לחול מיום 1.1.2012 על עוסקים בעלי מחזור שנתי מ- 500 אלף ₪ ומעלה. בנוסף, קבעה ועדת הכספים כי החיוב בדיווח מקוון יחול רק ביחס לחשבוניות מעל 5,000 ₪ .
