אלן טייט (מכותבי פרק מע"מ ל- OECD) כתב:
"רבים הם המתפתים והנכנעים לקסם המע"מ. יש בהם מהססים ויש אחרים הנוטשים אותו כדי לחזור אליו. בסופו של דבר, בלתי אפשרי לעמוד בפני כוח הפיתוי שבו".
בימים האחרונים אנו עדים שוב לרעיונות כיצד להגדיל את גביית המיסים באמצעות מע"מ ושוב על גבם של מעמד הביניים ומשפחות המצוקה בעיקר.
שום נסיון להנהיג תרופות פלא כלכליות במסווה של צמצום פערי העוני לא יוכל להסתיר את הכוונות האמיתיות להעלאה נוספת של נטל המיסים למען תקציב נפוח. אחד הרעיונות המועלים הינו הנהגת תעריפים נמוכים של מע"מ למוצרים הנצרכים לכאורה בידי אוכלוסיות מעוטות יכולת. רעיונות כאלה נתמכים בעובדה כי באירופה קיימים מספר תעריפים למס ערך מוסף.
הקהיליה האירופית
ב-1967 אומצה הדירקטיבה (V.A.T First Directive) של מועצת השוק האירופי המשותף שקבעה, כי יש להחיל את מס הערך המוסף מס עקיף יחיד. מאז ואילך הוצאו דירקטיבות (הנחיות), שמטרתן יצירת הרמוניה בחקיקה בעניין מע"מ בארצות שונות. הדירקטיבות מחייבות את הארצות במישור הבינלאומי, אך חקיקה פנימית עדיפה עליהן. כך, לדוגמה, נקבעו כללים אחידים הקשורים להטלת מס ערך מוסף במדינות החברות בקהיליה האירופית וכן הזכות להחזר תשומות בחו"ל.
שיעורי המע"מ הסטנדרטיים במדינות האיחוד האירופאי הם שונים ונעים כיום בטווח של 15% עד 25%. שיטת המע"מ באירופה היא דיפרנציאלית, שיעורי מע"מ שונים על מוצרים שונים. האיחוד האירופאי קבע רשימה של מוצרים אשר לגביהם רשאיות המדינות להטיל מע"מ מופחת (בשיעור מזערי של 5%), לרבות: מוצרי מזון, ספרים ועיתונים. תרופות. תחבורה. שירותי מלון ומסעדות. וכן ברשימה של מוצרים ושירותים נוספים עליהם ניתן להטיל מע"מ סופר-מופחת.
ברוב מדינות האיחוד נקבעו שלושה שיעורי מע"מ: מע"מ סטנדרטי, מע"מ מופחת ומע"מ סופר-מופחת.
בינואר 1993, עם "ביטול" הגבולות באירופה, הפכו מדינות האיחוד האירופי לשוק משותף. נחתם הסכם מעבר, שמטרתו הייתה להסדיר את הנושא בין המדינות עד להסדר הסופי. בהתאם להסכם נקבע, כי צרכן יוכל לרכוש טובין ולשלם את המע"מ במקום הרכישה ולא במדינת מגוריו. באופן כזה, הוא קיבל למעשה פטור מתשלום המע"מ במדינתו, למעט החריגים של רכישת רכב וביצוע רכישות באמצעות הזמנות בדואר ממדינות אחרות.
לגבי עוסקים נקלעו האירופים למצב סבוך כאשר לא הצליחו, להגיע להסכם סופי באשר לשיטת המס באיחוד האירופי. הדבר נובע מהעובדה שהאירופים זקוקים למערכת קבועה של פיקוח כדי למנוע אובדני הכנסה בין המדינות.
תעריפים
המס הינו אם כך, רב תעריפי. סוג כזה קרוי גם בשם "דיפרנציאלי". המס מורכב משלושה תעריפים עקריים
מע"מ סטנדרטי – שיעורו נע בין 15% ועד 25%
מע"מ מופחת – שיעורו עד למינימום של 5% והוא מוטל בדרך כלל על מוצרי מזון, ספרים, תרופות ותחבורה.
ומע"מ סופר מופחת – שיעורו נמוך מ 5% והוא תלוי ביקושים ותעסוקה ומופעל על מוצרים עתירי עבודה. הוא מופעל על מוצרים ושירותים סופיים אותם רוצה השלטון המרכזי לעודד וכן מופעל סוג זה של תעריף במקרים בהם יש צורך להגן על מוצרים מקומיים כדי למנוע עיוותי תחרות פנימיים וחיצוניים.
מע"מ "דיפרנציאלי" או "רב תעריפי"
עולה איפה כי בחמש מדינות קיימים ארבעה תעריפי מע"מ, בשמונה מדינות קיימים שלושה תעריפים ובשתי מדינות שני תעריפים. מעבר לשונות המסויימת בין המדינות עצמן, חישוב השיעורים מביא לתוצאה לפיה שיעור
המע"מ האפקטיבי במדינות אלה (הלוקח בחשבון גם את התעריפים המופחתים) הינו 10.5% לעומת שיעור מע"מ ממוצע של 19.4% .
לצורך ההשוואה נזכיר כי האחידות בשיעור המע"מ בישראל מביאה לכך שכמעט ואין הבדל בין שיעור המע"מ האחיד של 16% לבין השיעור האפקטיבי שהוא קרוב לשיעור האחיד.
במונחים של אחוז מהתוצר המקומי הגולמי, דווח כי בעוד שהאחוז באירופה עומד על 10.2 הרי שבישראל הוא מגיע ל16.2 .
התוצאה הינה כי במונחים של "שיעור מס לגולגולת" הרי השיעור האפקטיבי הינו מהגבוהים בעולם. תוצאה זו גוררת טיעונים משני סוגים:
האחד מעלה על נס את השיעור הגבוה והכבדתו על השכבות החלשות. השני גורס כי בעצם למרות שמדובר במס קבוע הרי מדובר במס על צריכה והצרכן הוא זה שמחליט האם לרכוש מוצרים ולשלם את המס או להימנע מרכישתם.
נציין כי טיעון זה הוא המביא לצורך לבחון את השפעת שיעור המס בעקר על מוצרי מזון בסיסיים שם הבחירה מצומצמת.
השפעת שיעור השינוי של מס ערך מוסף
(א) " מחקר בנק ישראל מחקר שנעשה בבנק ישראל בדק ומצא, כי הפחתה של חצי אחוז תביא לירידה של כ-1.8 מיליארד ש"ח בהכנסות המדינה ממע"מ. לפי נתוני בנק ישראל, מתחלקת ההכנסה של האוכלוסיה לפי עשירונים כלהלן:
|
עשירון הכנסה
|
מס הכנסה שלילי
|
הפחתת מע"מ על מוצרי מזון
|
הפחתת מע"מ אחידה
|
|
1
|
12.5%
|
9.6%
|
5.7%
|
|
2
|
35.7%
|
9.3%
|
6.8%
|
|
3
|
21.9%
|
9.7%
|
7.6%
|
|
4
|
15.1%
|
9.6%
|
7.8%
|
|
5
|
9.3%
|
9.9%
|
8.9%
|
|
6
|
3.0%
|
9.9%
|
9.8%
|
|
7
|
1.4%
|
10.0%
|
10.8%
|
|
8
|
0.7%
|
10.4%
|
11.6%
|
|
9
|
0.4%
|
10.6%
|
13.8%
|
|
10
|
0.0%
|
10.9%
|
17.1%
|
|
כלל האוכלוסיה
|
100.0%
|
100.0%
|
100.0%
|
(ב) הפחתת מע"מ בשיעור אחיד של אחוז אחד חישוב שנעשה ברשות המיסים בדק ומצא, כי הפחתה של אחוז אחד מהמע"מ תביא להפסד של של כ 3.5 מיליארד ש"ח בהכנסות המדינה ממע"מ.
למרות שמשפחות מצוקה צורכות בעקר מוצרי מזון הרי הפער הינו כאחוז אחד ובפועל כמעט ואינו קיים.
היתרונות העיקריים
עידוד הציבור לצרוך מוצרים בעלי חשיבות חברתית, תרבותית או סביבתית
צמצום האי-שוויון - מחירי רוב מוצרי המזון בישראל, ובכלל זה מוצרים הנתונים לפיקוח מחירים, גבוהים בעשרות אחוזים ממחירם במדינות אירופה, הן נומינלית והן במונחי כוח קנייה.אלא שהסיבה העיקרית לפער זה היא, שרמת התחרותיות באירופה גבוהה בהשוואה לישראל.
מחקר בנק ישראל מלמד, שהפחתת מע"מ על מוצרי מזון היא אמנם פרוגרסיבית יותר מהנהגת שיעור הפחתה אחיד של המע"מ אולם ספק אם מצדיקה זאת.
החסרונות העיקריים
החסרונות העיקריים של הנהגת מע"מ דיפרנציאלי בישראל עלולים להיות אלה:
בעיות אכיפה. סיבוך וחוסר יעילות, הן בגבייה ממשלמי המס והן באכיפה מטעם רשויות המס, עלולים להביא לכך ששכר היתרון החברתי יצא בהפסדו. הערכת העלות העקיפה של הנהגת מע"מ מופחת היא מורכבת, אך קרוב לוודאי שמע"מ דיפרנציאלי יגדיל את הוצאות הגבייה.
שיעור הטבה סופי שכמעט ואינו מגיע לצרכן. בועדת טרכטנברג נדון גם נושא זה והועלו נתונים לפיהם במקרים רבים שיעור ההטבה שיגיע לצרכן הסופי הינו נמוך מ 1% בסל הכולל.
הגדלת פוטנציאל ההונאה בקיזוז מס תשומות ממע"מ הכנסות או בניתוב פעילויות עסקיות לתחומים מופחתי מע"מ.
עיוות בתחרות הבין-ענפית - הטלת מע"מ מופחת על ענף מסוים עלולה לעוות את התחרות שמתקיימת בינו ובין ענף אחר.
OECD
כהכנה להעלאת מס ערך מוסף פורסם לאחרונה כי הOECD ממליץ לישראל לשקול את העלאת שיעור המע"מ. מסיבות בלתי ברורות נמנעים קברניטי המס ממתן פרסום לעובדה שנושא המע"מ הינו עניין חשוב חוצה גבולות ולא עניין פנימי. כך למשל קיימים בענייני מס הכנסה הסדרי אמנה בין המדינות המונעות כפל מס ויוצרות מעין מערכת סימטרית בעלת מאפיינים של הוגנות מסחר בין המדינות. במע"מ לעומת זאת אין מערכת אמנות וכך לעיתים חל כפל מס על אחד הצדדים ולעיתים חסר מס כאשר ממול אין מי שיכול לבצע התאמות בהעדר מערכות הסכמים כאמור.
מסיבה זו, פרסם הOECD השנה מסמך של 6 עקרונות לסחר הוגן וגביית מע"מ וכל המדינות החברות נדרשות להתאים את מערכות החקיקה שלהן לעקרונות אלה. מתגנב החשש כי יש מי שמנסה לייצר דעת קהל להעלאת שיעור המע"מ עוד לפני שישראל תדרש לבצע את ההתאמות למסמך כאמור.
סיכום
רק חלק מהטבת המס מגיע, בדרך כלל, לנזקקים לה. עלות יישום ההטבה מקטינה ולעתים אף מקזזת לגמרי את היתרון החברתי שבה ואף עלולה להביא לעלויות נוספות שיצריכו מקורות מימון חדשים (מיסים).
במדינות אירופה, לנוכח בעיות באכיפה והגדלת פוטנציאל ההונאה (שנאמדת כיום בהיקף שנתי של כ-60 מיליארד אירו בכל מדינות האיחוד האירופי), מגיעים למסקנה כי כיום יש לקבוע תעריף אחיד ובמקרים יוצאי דופן תעריף אחד מופחת.
הנהגת מע"מ דיפרנציאלי בישראל עשויה לצמצם את האי-שוויון באופן תיאורטי בלבד, אך לצעד זה יש מחיר כלכלי, שמקורו בבעיות גבייה ובגידול פוטנציאל ההונאה. כאמור, באירופה נהוג עדיין מע"מ מרובה-תעריפים אולם ריבוי התעריפים שם הביא עמו בעייתיות רבה בגביית המס. אשר על כן, המסקנות באירופה הינם בכיוון של הנהגת מע"מ דו-תעריפי.
עובדה זו מצביעה על כך שגם אירופה אינה משלימה עם חסרונות השיטה הרב תעריפית אולם הם עצמם אינם ממהרים להעלות את המע"מ למרות מצבם הכלכלי והגביה הנמוכה יחסית מאשר בישראל.
