♦המערערת, הינה חברה העוסקת במתן שירותי עבודות תשתית. בשנים 98' – 99' המערערת ביצעה עבודות תשתית עבור חברת נאות יבנאי בע"מ (להלן: "נאות יבנאי"). בגין ביצוע העבודות אלה, נאות יבנאי לא שילמה את החשבונות המאושרים עקב קשיים כספיים. החשבונית אשר הוגשה על ידי המערערת לנאות יבנאי הייתה בסך של כ- 645,000 ש"ח. משלא התקבלה התמורה עבור החשבונית, הציעה נאות יבנאי, לשלם את התמורה למערערת במגרשים. המערערת הסכימה לכך, וקיבלה חלק מהתמורה במגרש. כלומר, המגרש הוא שווה ערך למזומן והמערערת שילמה מע"מ ביום הוצאת חשבונית המס כאילו שולמה התמורה במזומן. המשיב הוציא למערערת שומה בסך של כ- 48,000 ש"ח, בגין מכירת קרקע בגן יבנה, בסכום של כ- 333,000 ש"ח, ומכאן הערעור.
♦טענת המערערת, כי יש לראות מועד מכירת הקרקע כמועד הפיכת התשלום באמצעות הקרקע למזומן, ומשכך אין היא צריכה להוציא חשבונית ולשלם מע"מ על המכירה של הקרקע. קבלת הקרקע נחשבת כתשלום במזומן ע"י נאות יבנאי.
♦טענת המשיב, כי בניגוד לטענת המערערת, קבלת הקרקע איננה בגדר תשלום במזומן ששילמה נאות יבנאי. מדובר בעיסקאת החלפת שירותים או מוצרים כנגד השירות אשר ביצעה המערערת עבור נאות יבנאי. הקרקע הפכה אצל המערערת למלאי עיסקי בגינה קיבלה חשבונית מס וניכתה תשומות. מכירת הקרקע חייבת במס עיסקאות בין אם מדובר במכירה במסגרת פעילות שוטפת ובין בעיסקת אקראי. עוד נאמר, כי החובה לדווח על מכירת הקרקע ולשלם את מס העיסקאות, מוטלת על המערערת אף מהעובדה, שהמערערת ניכתה מהקרקע מס תשומות בדוח שהוגשה על ידה בדצמבר 99'.
ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו בפני כב' השופטת דניה קרת-מאיר:
♦לתצהירו הראשון צירף טאוב חשבונית מס אשר מסרה המערערת לנאות יבנאי בגין ביצוע עבודות תשתית בשנים 98' ו- 99' בסך של 644,600 ש"ח. חשבונית זו נושאת תאריך 30.12.99. מנהל המערערת העיד, כי נאות יבנאי נקלעה לקשיים והתברר שאין באפשרותה לשלם את סכום החשבונית. לכן הציעה נאות יבנאי לשלם את התמורה במגרשים במקום בכסף מזומן. על פי עדותו של טאוב מדובר בשנת 99'. מעדות זו עולה אכן באופן חד משמעי, כי המגרשים נמסרו בתמורה לביצוע העבודות. משנשאל מנהל המערערת כיצד נרשמו המגרשים שהתקבלו בספרי החברה ענה בשלב ראשון באופן מיידי "כמלאי". אחת החלקות אשר התקבלו אצל המערערת נמכרה לדוד ורבקה דניאל בסכום של 333,396 ש"ח, כפי שעולה מנספח ג' לתצהירו של חיים בובליל (להלן: "בובליל"), מטעם המשיב. סעיף 45 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן-"החוק") קובע, כי עוסק חייב להוציא לקונה חשבונית עיסקה על כל עיסקה או חלק מעיסקה גם אם הם פטורים ממס. סעיף 46 לחוק קובע, כי יש להוציא את החשבונית תוך 14 יום. מועד החיוב במס בעיסקאות מקרקעין קבוע בסעיפים 28 (א) ו- 29 (1) לחוק. אין מחלוקת, כי מועד החיוב כבר חלף. אולם, המערערת נמנעה מלהוציא חשבונית מס בגין המכירה ואף נמנעה מדיווח על העיסקה למשיב. מקובלת על ביהמ"ש עמדתו של המשיב, כי מכירת הקרקע אשר הפכה אצל המערערת למלאי עיסקי חייבת הן בדיווח והן בתשלום מס עיסקאות בגינה, לאור הוראות סעיף 2 (2) לחוק, שכן המערערת ניכתה בגין הקרקע מס תשומות בדוח אשר הוגש על ידה בדצמבר 99'. בכרטיס המערערת בספרי נאות יבנאי - קיימת אסמכתא מיום 30.12.99 על הוצאת חשבונית מס' 79 למערערת עבור רכישת מגרשים בסכום של 644,600 ש"ח. שורה לאחר מכן נרשמו חשבונית מס' 512 אשר התקבלה מאת המערערת בסכום זהה עבור עבודות פיתוח של חלקה 19 אשר נושאת אף היא תאריך 30.12.99. חשבונית 512 היא אותה חשבונית שצורפה על ידי המערערת כנספח 4 לתצהיר. כפי שעולה מנספח ד' לתצהירו של בובליל, תדפיס מצב החשבון של המערערת במע"מ, ניכתה המערערת בחודש דצמבר 99' מס תשומות בסך 104,556 ש"ח. מעיון באותו מסמך עולה, כי בין החודשים ינואר לנובמבר נוכה על ידי המערערת מס תשומות בסכומים הנעים בין 13,000 ש"ח ל- 58,000 ש"ח, כאשר הממוצע הוא כ- 27,000 ש"ח לחודש. למנהל המערערת לא היה כל הסבר באשר להבדל המשמעותי בין הניכויים בחודשים הקודמים - לבין אותו ניכוי בחודש דצמבר 99' בסדר גודל שיש בו כדי לכלול את מס התשומות הנובע מחשבונית הרשומה בספרי נאות יבנאי בגין רכישת המקרקעין. יש לציין, כי המערערת הגישה רשימה ארוכה של עדים אותם ביקשה להזמין. אולם, המערערת לא כללה ברשימה זו נציג של חברת נאות יבנאי, לשם בירור טענתה המרכזית בעניין אי ניכוי מס התשומות על פי אותה חשבונית 79 הרשומה בספרי נאות יבנאי. ההנחה היא אכן שעדות זו לא הייתה תומכת בגרסתה בדבר אי קבלת החשבונית ואי ניכוי המס אשר נכלל בה. ביהמ"ש קבע, התוצאה היא, כי בדין הוצאה למערערת השומה בגין מכירת הקרקע בגן יבנה, ודין הערעור להידחות.
תוצאה:
♦הערעור נדחה.
ניתן ביום 31.12.2011
ב"כ המערערת: עוה"ד רינגולד
ב"כ המשיב: עוה"ד ריצ'ולסקי, פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
