עפ"י ההצעה, כ"דירה ריקה" תיחשב דירה אשר אין אדם המתגורר בה בפועל לפחות למשך 5 חודשים בשנה. חובת תשלום ההיטל לא תחול על דירות העומדות למכירה בידי קבלן.
מוצע, כי לשר הבינוי והשיכון תינתן הסמכות להכריז על אזורים מסוימים ככאלה בהם ייגבה ההיטל. ניתן להניח כי אזור כזה יהיה אזור בו קיים משבר דיור, ואשר בו, על פי הנתונים שבידי השר, הביקוש לדירות עולה בהרבה על ההיצע.
♦בגין "דירה ריקה" באזור שנקבע ע"י השר כאמור, ייגבה מבעל הדירה היטל חודשי בשיעור של 2.5% משווי השוק של הדירה. ההיטל ייגבה בידי הרשות המקומית, אשר לה תהיה הסמכות לקבוע כי דירה שבתחומה הינה "דירה ריקה". מוצע מנגנון לשומת שווי השוק של הדירה הריקה, אשר יהיה מבוסס על שומה בידי שמאי מקרקעין שימונה על ידי הרשות המקומית הרלוונטית. השומה תהא נתונה לערר.
♦עפ"י דברי ההסבר, מטרתו של החוק המוצע היא לקדם דיור בר השגה באזורי ביקוש, באמצעות הטלת היטל על דירות ריקות, שגורעות מהיצע הדירות ופוגעות באיכותו של המרחב הציבורי בסביבתן. ההצעה נועדה, בין היתר, למנוע את התופעה של "אזורי הרפאים", דהיינו רכישת דירות על ידי רוכשים בעלי אמצעים, פעמים רבות תושבי חוץ, אשר אינם מתכוונים להתגורר בדירות דרך קבע, ואף אינם משכירים אותן. דירות אלה משמשות כבתי קיט למשך תקופת זמן מוגבלת בכל שנה, ולכן, למעשה, נגרעות ממספר הדירות המוצעות להשכרה, וכל זאת בזמן שהיצע הדירות קטן ממילא. ההיטל נועד למעשה לתמרץ את בעלי הדירות הריקות להתגורר בדירה, או לחלופין, להשכירן.
♦יצויין, כי שיעור ההיטל זהה לשיעור מס הרכוש שנקבע על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, בטרם מס זה בוטל למעשה. עפ"י דברי ההסבר, הטעם לזהות בין השיעורים טמון בכך שקיימת חפיפה בין תכליות מס רכוש לבין תכלית ההיטל האמור. שיעור זה של מס רכוש נתפס בעיני המחוקק כראוי ומספיק לשם תמרוץ בעלי הקרקע לפעול לפיתוחה, ואין מניעה כי שיעור זה יתאים גם לגבי תמרוץ בעלי דירות ריקות.
