♦ביום ראשון האחרון (5.2.2012) התבשרנו על מותו המצער של מר דוד דודאי ז"ל במהלך דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת בקשת מס הכנסה להכריז על מר דודאי ז"ל כפושט רגל.
בשנים האחרונות החלו רשויות המס לעשות שימוש גובר בהליכי פשיטת רגל בניסיון לגבות חובות שקיים קושי ממשי לגבותם.
הליך פשיטת רגל הינה הליך רדיקלי אשר מהווה את קצה פעילות אכיפת הגבייה ברשות המיסים. הליך זה הינו בעל משמעויות עצומות על הנישום. בעוד הליכי גבייה אחרים אינם זוכים לחשיפה תקשורתית, הליך פשיטת הרגל הינו הליך משפטי פומבי אשר מביא את החייב לאפשרות לחשיפה תקשורתית רחבה אשר עלולה לפגוע בפעילותו העסקית ולקריסתו הכלכלית וזאת מעבר לעוגמת נפש והמבוכה הנגרמת לחייב מעצם חשיפת מצבו הכלכלי באופן פומבי.
♦דווקא עבור רשויות המס שימוש בהליכי פשיטת הרגל צריכה לשמש כמוצא אחרון. רשויות המס זכו כאשר המחוקק אפשר להם הליכי גבייה נרחבים במסגרת פקודת המיסים (גביה) ואף הוראות שמטרתן גבייה החורגים מפקודת מס הכנסה.
הכרזה על צו כינוס שהינו מקדמי להליכי פשיטת הרגל מטילה מגבלות כבדות על הנישום, כגון: הגבלה פתיחת חשבון בנק, הגבלות בשימוש בכרטיסי חיוב, מגבלות בייסוד תאגיד או לשמש כבעל עניין ואף תוצאתו עיכוב יציאה מהארץ.
לבעלי מקצועות כעורכי דין רואה חשבון או סוכני ביטוח אשר הוכרזו כפושטי רגל עלול הדבר להביא לשלילת הרישיון שלהם לעסוק במקצועם, דבר ששובר את מטה לחמם.
במקרים אלה, הליך פשיטת הרגל משמש חרב פיפיות לנושה. עצם הפגיעה הכלכלית כתוצאה מהחשיפה הציבורית של הנישום או התוצאה של שלילת רישיונו המקצועי עלולה להביא לשבירת מטה לחמו ולבטל את המקורות הפוטנציאלים להשבת החוב.
♦ על פי הפרסומים נטען על ידי רשות המיסים, כי רכושו בישראל של מר דודאי נרשם על שמה של גרושתו וזאת בניגוד למוסכםבהסכמי חלוקת הממון ביניהם. כפי הנראה רשויות המס ביקשו להפעיל הוראות אלו מכוח פקודת פשיטת הרגל כדי לבטל העברות שנעשו מן החייב לגרושתו.
במסגרת הליך פשיטת הרגל קיימים כלים לביטול העברת נכסים אשר בוצעו על ידי החייב. העברת נכסים שבוצעה עד שנתיים לפני תחילת הליכי פשיטת הרגל תהא בטלה בפני הנושים ונכסים אלו יחשבו כחלק מנכסיו של החייב. בנוסף הליך פשיטת רגל מאפשר, בנסיבות מסוימות, אף ביטול הענקות שנעשו על ידי החייב בתקופה של בין שנתיים עד עשר שנים לפני תחילת הליכי פשיטת הרגל במידה ובעת ההעברה לא יכול היה החייב לפרוע את החוב.
♦ האם שימוש בהליכי פשיטת הרגל היה מחוייב המציאות או שלרשויות המס עמדו אפשרויות נוספות, פחות קיצוניות מהכרזת החייב כפושט רגל? קשה לדעת והדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה, אך ראוי להזכיר כי לרשות המיסים עומדים כלים נוספים אשר הינם ברי שימוש בסיטואציה של "הברחת נכסים".
הכלי הבסיסי לגביית חובות על ידי רשות המיסים הינה שימוש בפקודת המיסים (גבייה) המאפשרת אמצעי גבייה כגון: הטלת עיקולים, איסור יציאה מהארץ, תפיסת נכסים גם אצל צדדים שלישיים.
אף על פי כן פקודת המיסים (גבייה) אינה מטפלת בסיטואציות של הברחת רכוש מרשויות המס על ידי נישומים בעלי חוב.
♦ כלים נוספים העומדים למס הכנסה הינו השימוש בסעיף 119א' (ב) לפקודת מס הכנסה. סעיף זה מאפשר תפיסת נכסים אשר הועברו ללא תמורה או בתמורה חלקית לקרוב. סעיף זה הינו כלי שרשויות המס מרבות לעשות בו שימוש וראוי לשקול לפתוח בכלים אלו לפני שניגשים לכלים פוגעניים יותר עבור החייב.
♦ כלי נוסף הינו סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, המאפשר הליכי גביית מס ועיקול מנישום גם כאשר המס שנוי במחלוקת. פקיד השומה יכול להשתמש בסעיף זה כאשר עולה "חשש" שמא המס לא ייגבה בשל יציאתו של נישום מהארץ או מסיבה אחרת. סעיף זה מאפשר לפקיד השומה להטיל עיקול או לעכב את יציאתו של הנישום מהארץ בזמן שעדיין מתקיים בירור לעניין החוב במס הכנסה.
♦ במידה ורשויות המס חוששות מהברחת נכסים רצוי היה שיקפידו למצות את הכלים העומדים לרשותם במסגרת פקודת מס הכנסה. מיעוט השימוש בהליך הדרסטי של פשיטת רגל אפשר שיצמצם את הקשיים אותם חווים נישומים חייבי מס.
