♦ בעיקבות החלטת בית המשפט העליון מיום 8.2.2012 לקבל חלקית את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ערעור אותו הגישו אילנה דיין וטלעד בע"מ בעניין גובה הפיצוי שנפסק נגדם בתביעת נזיקין שהגיש סרן ר' לפיצוי עקב פירסום לשון הרע, הוקטן סכום הפיצוי ל 100,000 ש"ח.
♦ השאלה הנשאלת בעניינו, האם פיצוי זה חייב במס? או מה דינם של פיצויים בכלל?
שאלה החבות המס של פיצויים בכלל הוכרעה בפסק דין עליון משנת 1967-ע"א 171/67 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' הוצאת ספרים ש.ל. גורדון בע"מ. (להלן: "הלכת גורדון"), כאשר הלכת גורדון שרירה, קיימת ורלבנטית גם בימנו.
הלכת גורדון קבעה, כי "דין הפיצוי הינו כדין הפירצה אותה בא הוא לסתום". לפי הלכת גורדון על מנת שנדע מהו מקור החיוב במס של אותו הפיצוי שנתקבל (כמס פירותי או כמס הוני?) עלינו לברר בגין מה ניתן הפיצוי? או במילים אחרות: יש לברר אם הנזק בגינו ניתן/נפסק הפיצוי הינו נזק פירותי או נזק הוני?
דוגמה:אדם שקבל פיצוי בגין הסחורה/המלאי שנשרף בחנותו, היות וההכנסה ממכירת הסחורה הינה הכנסה פירותית, דין הפיצוי הינו כדין הכנסה ממכירת הסחורה, פיצוי פירותי, החייב במס לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").
אדם שיש לו בית דפוס ומכונת הדפוס שבבית הדפוס נשרפה, אותו הפיצוי שהאדם יקבל עבור המכונה שנשרפה יחשב לו כפיצוי הוני היות ומכונת הדפוס מהווה נכס הוני בעסק, ואם יצמח רווח מאותו הפיצוי בגין המכונה, דין הרווח כדין הכנסה מרווח הון החייבת במס לפי סעיף 91 לפקודה.
לעניינו, יש לבחון מה מקור החיוב במס של הפיצוי הנזיקי אותו קבל סרן ר' בגין הוצאת לשון הרע כלפיו, מכוח חוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965.
במישור הפירותי/השוטף:
יש לבחון האם הפיצוי הינו פיצוי שניתן לראות בו הכנסה לפי אחד המקורות הפירותיים המנויים בסעיף 2 לפקודה.
כפי שצויין בפסק הדין, סרן ר' ממשיך לעבוד בצבא, מתקדם בדרגות, כלומר, הכנסתו השוטפת לא נפגעה, ולכן הפיצוי לא בא לכסות עבור פגיעה בהכנסה שוטפת ולכן לא מדובר בפיצוי פירותי, משכן הפיצוי שקיבל בסך 100,000 ש"ח אינו חייב במס כהכנסה פירותית. כלומר מקור החיוב במס פירותי היחידי שהיה יכול להיות אילו היה מדובר בפיצוי פירותי הינו חיוב במס לפי סעיף 2(10) לפקודה נדחה על הסף.
סעיף 2(1) לפקודה לא יכול לחול על הפיצוי שכן לא מדובר באדם שהכנסותיו הינן מפעילות צבאית ועקב הפגיעה בשמו הטוב/הוצאת הלשון הרע כלפיו פגעה בהכנסותיו.
סעיף 2(2) לפקודה גם הוא לא יכול לחול על הפיצוי היות והפיצוי לא נתקבל ממעבידו של הסרן ר'.
לפיכך- אין מדובר בפיצוי פירותי.
במישור ההוני:
הפיצוי נתקבל בגין פגיעה בשמו הטוב של סרן ר'.הזכות לשמו הטוב של אדם הינה זכות הונית. נכון שזכות זו בהגדרתה, על אף שהינה זכות בלתי מוחשית, מוגדרת כנכס מיטלטלין, אולם, זכות זו אינה מוגדרת כ"נכס" בפקודת מס הכנסה, זכות זו מועטה בהגדרת נכס שבסעיף 88(1) לפקודה ונותרה כזכות במישור הפרטי בלבד. פיצוי בגין זכות הונית במישור הפרטי אינו מהווה "פירצה" הבאה לחסום הכנסה הונית החייבת במס רווח הון לפי סעיף 91 לפקודה.
לפיכך ההכנסה מהפיצוי אינה חייבת במס רוח הון.
עוד נציין, כי גם אם ייטען,כי מדובר בפיצוי הוני החייב במס רווח הון היות ושמו הטוב של אדם, בתפקידו הצבאי חשוב מאוד להמשך שהותו והתקדמותו במסגרת הצבאית ומשכך יש לראות בפיצוי שכזה בחייב במס רווח הון, אנו נטען, כי ניתן יהיה להחיל פיצוי הוני זה אתהפטור ממס לפי סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה. סעיף 9(7) לפקודה פיצויים כוללים: "כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה".
לטעמנו ( ויש לכך הסבר משפטי מפורט ומנומק שאין מקומו במאמר זה), פגיעה בשמו הטוב של אדם יכולה להתפרש כמכאוב, וחבלה פירושה גם מכאוב (בחוק העונשין: חבלה מוגדרת כ: "מכאוב, מחלה, או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים"). ומכאן, כאשר נתקבל פיצוי בגין שמו הטוב של אדם ולפי הלוגיקה המוצאת לעיל מיתן לראות בפיצוי זה כפיצוי בגין חבלה, פיצוי זה מנוי על המקורות הפטורים ממס לפי סעיף 9(7) לפקודה.
♦ לסיכום: לטעמנו הפיצוי אותו קבל סרן ר' אינו חייב במס, היות ואין שום מקור חיוב במס לפי הפקודה, הן פירותי והן הוני.
♦ עוד נציין, כי במאמר זה בחנו את הפיצוי הספציפי של פסק הדין אילנה דיין וטלעד נ' סרן ר', יכול ומקרה אחר עם עובדות אחרות יכול להתפרש כחייב במס ולכן יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולהיוועץ ביועצים המתאימים לפני שרצים לשלם למס הכנסה את המס בגין הפיצוי.
