♦ המערערת הינה חברה רשומה בעלת מתפרה לתפירת מדי צבא וטכסטיל צבאי. בשנת 2003 אושרה למערערת תכנית הרחבה של המפעל והיא הוכרה כ"מפעל מאושר" עפ"י החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"). שנת ההפעלה של חלק "המפעל המאושר" נקבעה לשנת 2004. בשנת 2007 דרשה המערערת לראשונה ליהנות מהטבות המס להן הינה זכאית כמפעל מאושר. הואיל ורק חלק מהמפעל הוגדר כ"מפעל מאושר" נדרשה המערערת לחלק את הכנסותיה החייבות בין ההכנסות מ"המפעל המאושר", אשר יהנו מהטבות המס (להלן: "ההכנסות המוטבות"), לבין ההכנסות מפעילותו האחרת של המפעל (להלן: "ההכנסות הרגילות"). המחלוקת בתיק זה נעוצה בדרך חישוב כל אחד מחלקי ההכנסה של המערערת. בתיקון 60 לחוק נקבעה שיטה חדשה - חלוקה בין ההכנסות עפ"י מבחן יחס המחזורים, דהיינו עריכת השוואה בין מחזור הפעילות העסקית ערב אישורה של התכנית וההכרה במפעל המאושר ("ההרחבה") לבין מחזור הפעילות העסקית לאחר תחילתה של הפעילות המאושרת, כלומר לאחר אישור התכנית וביצוע ההרחבה. ההנחה הינה, כי ההפרש בין המחזורים מגלם את הגידול בפעילות העסקית כתוצאה מהפעילות המאושרת, כלומר מאותה הרחבה שנעשתה במפעל עפ"י התכנית. הסוגיה המתעוררת במקרה הנדון עניינה דרך חישוב "הפרש ההרחבה". השוואת מחזור המפעל בטרם ביצוע התכנית המאושרת - לפני ההרחבה, למחזור העדכני לאחר ביצוע תכנית ההרחבה מתעלמת מחלוף הזמן ומשינויים בערך המוצרים ובערך הכסף. לפיכך, מורה סעיף 74 לחוק, כי יש לבצע התאמה של המחזור הקודם, אותו מכנה המחוקק כ"מחזור בסיס". המחוקק מורה, כי הפרש ההרחבה ייעשה בין המחזור העדכני לבין מחזור הבסיס המתואם.
♦ לטענת המערערת מדד "המחירים הסיטוניים של התפוקה התעשייתית", אינו מתאים לצורך תאום מחזור הפעילות שלה ולכן יש להעדיף את תיאום מחזור הבסיס עפ"י מדד מדויק יותר. לטענתה המדד הרלבנטי הוא "מדד המחירים הסיטוניים של מוצרים וקבוצת מוצרים נבחרים של תפוקת התעשיה ליעדים מקומיים, לפי ענפים מקובצים סדרה 190620 - תפירה וחייטות" (להלן: "מדד ענף התפירה"). לטענתה מקום שבו נמצא מדד מחירים ספציפי, התואם את פעילות עסקו של הנישום, יש להעדיף את תיאום מחזור הבסיס עפ"י מדד ספציפי זה ולא להסתפק במדד הכללי המוזכר בסעיף 74 לחוק. המערערת מבהירה, כי רק שימוש במדד ספציפי יביא לביטוי מדויק יותר את הפרש המחזורים ויאפשר קביעה מדויקת יותר של ההכנסה החייבת הנובעת מכל אחד מחלקי המפעל. לעומתה סבור המשיב, כי לשון סעיף 74 לחוק הינה ברורה ואין לסטות מהמדד הקבוע בדין.
בביהמ"ש המחוזי בחיפה – כב' הש' רון סוקול:
♦ המחוקק לא הסתפק בהוראה כללית בדבר תיאום מחזור הבסיס אלא קבע מפורשות וברורות נוסחה לביצוע התיאום תוך הפניה למדד ידוע ומוכר. המחוקק הפנה למדד כללי של המחירים הסיטוניים של התפוקה התעשייתית מתוך הנחה שמדד זה משקף את השינויים בכלל ענפי התעשיה. מטבע הדברים מדד זה, כמו כל מדד אחר, מבוסס על ממוצעים, אולם המחוקק העדיף לבחור מדד זה על פני בדיקה פרטנית של כל מפעל וכל מקרה ומקרה. ביהמ"ש אינו יכול להוסיף יש מאין ולהתעלם מלשונו הברורה של החוק רק על מנת לקדם תכליות ראויות. יתירה מזו, הטעם המובא ע"י המערערת לסטייה מהמדד הקבוע בחוק העידוד הינו השגת תוצאה מדויקת יותר של חלוקת ההכנסות בן חלקיו השונים של המפעל לשם מתן מלוא הטבות המס להן זכאית המערערת. כל מדד, כולל מדד ענפי, מבוסס על ממוצעים ולא על נתוניו הפרטיים של הנישום. משמע, בכל מדד שנבחר יש סטייה מהשינויים האמיתיים בערך המחזור של הנישום. זאת ועוד, המדד נועד לאפשר חלוקה של ההכנסות החייבות בין חלקי המפעל השונים במסגרת מבחן הפרש ההרחבה - דהיינו במסגרת בחינת יחס המחזורים. גם מבחן ההפרש ההרחבה, כלומר הפרש המחזורים, כשלעצמו אינו מבחן מדויק. כך יתכנו עסקים שבהם הפעילות העסקית הרגילה שאינה נובעת מאישור התכנית תורחב או תקטן במהלך השנים, ללא קשר לאישור התכנית ולהרחבת המפעל. השימוש במבחן הפרש ההרחבה מתעלם משינויים אלו. זאת ועוד, הטעמים לשינויים במחזור עשויים להיות מגוונים ולא תמיד ינבעו מאישור התכנית והרחבת המפעל. למרות זאת המחוקק מניח, כי כל גידול במחזור נובע מאותה הרחבה. ביהמ"ש מוסיף, כי לא ברור כלל מהו המדד הספציפי אותו מבקשת המערערת להחיל ועד כמה תואם המדד את עסקיה שלה. העובדה שמדובר במדד לענף החייטות והתפירה אינה מחייבת בהכרח את המסקנה, כי הוא תואם לפעילותה של המערערת העוסקת בתפירת ציוד צבאי. פתיחת פתח להצגת מדדים ספציפיים תקעקע את כל נוסחת החישוב ותחייב בדיקה פרטנית של כל מפעל ומפעל, איתור מדד התואם את פעילותו ולעיתים יידרש אף שימוש במספר מדדים בשים לב לכל סוג של פעילות במפעל. ברי שלא לכך התכוון המחוקק.
התוצאה:
♦הערעור נדחה.
ב"כ המשיב: עו"ד רונית ליפשיץ, פרק' חיפה
ניתן ביום 26.1.12
ב"כ המערערת: עו"ד סרור אלי ואח'
