♦ לטענת, מ.ס. קרקעות הגליל בע"מ (להלן: "העוררת 1") חתמה בתאריך 18.9.2005 על הסכם עם א.דמ. צנורות (להלן: "העוררת 4" או "הקונה"), לפיו מכרה העוררת 1 לעוררת 4 חלק מזכויותיה במגרש בשטח של 1894 מ''ר (להלן: "הסכם עוררת 4"). לטענת, כאמל אבו עביד (להלן: "עורר 2") ואחיו שפיק אבו עביד (להלן: "עורר 3") בתאריך 18.9.05 עוררת 4 התקשרה בהסכם עם עוררת 1, לפיו רכשה ממנה חלק מזכויותיה במגרש. לטענת עוררת 4, היא התקשרה בהסכם בתאריך 8.11.98 עם עוררת 1 (להלן: "הסכם עוררת 1") לפיו היא רכשה מעוררת 1 חלק מזכויותיה במגרש. העובדות כפי שהוצגו ע"י עיאס נג'יבה (להלן: "העוררת 5")- בתאריך 8.11.98, העוררים 2 ו-3 התקשרו בהסכם עם עוררת 1 לפיו הם מכרו לעוררת 1 חלק מזכויותיה במגרש. עוררת 1, שרשומה בלשכת רישום המקרקעין כבעלת המגרש, הצהירה על עסקת המכר והביאה טופס 50.
♦ המשיב עומד על כך, שלא הוצהר על העסקה לשלטונות מיסוי מקרקעין וכי האישורים בדבר תשלום מסי שבח ורכישה, שכביכול ניתנו ע"י פקידי לשכתו, מעולם לא ניתנו על ידם והמשיב רואה באישורים אלה כלא היו. עוררת 1 טוענת לעניין השווי שנקבע ע"י המשיב, כי היא שקנתה את הקרקע, וכי היא שמכרה את המגרש לעוררת 4 לפי ההסכם שצורף למש''ח, אשר הוא חתום ע"י העוררות 1 ו-4, וכי העסקה נעשתה בתאריך 18.9.2005 במחיר נקוב בהסכם בסך 906,000 ש"ח. טוענים עוד העוררים 1 ו-4, כי המשיב היה צריך לשום את המגרש כפי שנקוב מחירו בהסכם. ועוד טוענים העוררים 1 ו-4, כי המשיב היה צריך לקבוע את שווי הרכישה של עוררת 1, בהתאם להצהרת מש''ח בין שפיק וכאמל אבו-עביד, לבין עוררת 1 שהוא בסך 205,128 ש"ח לדונם ובעבור כל שטח של 3.900 מ''ר שהוא שטח המגרש כמוצהר על ידם במחיר של 800,000 ש"ח. דברים אלה, לטענת העוררים, עולים מתצהיר מנהל עוררת 1 מר אדיב עיאס בנה של גב' נג'יבה עיאס.
♦ המשיב רואה את שווי הרכישה, כפי שהוא קבע אותו בסך 433,635 ש"ח. הרישום לפי קביעת המשיב למעשה היה בין הבעלים המקוריים אבו עביד לנג'יבה ומכיוון ועוררת 1 נרשמה כקונה וכבעלים שלא כדין, הרי שהמוכרת לעוררת 4 היא נג'יבה, לכן תאריך הרכישה בשומה בעסקת המכר לעוררת 4 הוא השווי שקבע אותו על יסוד הנתונים שהיו ברשותו בסך 433,635 ש"ח. לכן שיעור מס השבח יקבע לפי שווי הרכישה שנקבע על ידו וכשומה לפי מיטב השפיטה.
ועדת הערר בביהמ"ש המחוזי בנצרת - כב' הש' עבד אל רחמאן זועבי, מר אברהם הללי, עו"ד, מר מאלק עמרור, עו"ד ורו"ח:
♦ לסילוק הספק והחשד לזיוף האישורים ששימשו יסוד לרישום על שם עוררת 1 היה על העוררת להציג את המש''ח שהגישה אותו למיסוי מקרקעין ובו מדווח על עשית העסקה בין המוכרים המקוריים, שמכרו לנג'יבה, לבין עוררת 1 , בכך הייתה ניתנת הזדמנות למשיב לבדוק את החתימות של הצדדים ולבדוק את העסקה ולקבוע את השומה. הדבר לא נעשה , ואין כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא הוצג בפני הוועדה מש''ח בו מדובר, או לפחות העתק מאושר ממנו. על יסוד הראיות שהובאו בפני הוועדה, אין הוועדה רואה נימוקים והוכחות שמצדיקות שלא לקבל את הסכום הנקוב בהסכם ששימש בסיס להצהרת הצדדים על העסקה, מבלי להתחשב בכל אשר נטען לגבי כשרותו של ההסכם או אי כשרותו וקובעים אותו בסך 906,000 ש"ח, למרות שהצדדים להסכם אינם מקובלים על המשיב כפי שהדברים הובהרו הבהר היטב. אשר לשווי הרכישה של המוכר, המצב שונה, כי אם להתייחס לרכישה ע"י נג'יבה כפי שהמשיב טען ולקבל את עמדתו בענין זה, הרי ברכישה זו שלמה גב' נג'יבה עיאס סך של 800,000 ש''ח בעבור שטח של 3,900 מ''ר לפי כ- 205 ש"ח למ''ר , מאחר ונמכר לעוררת 4 שטח של 1895 מ''ר , הרי ששווי הרכישה של השטח של נג'יבה הנמכר צריך להיות 388,500 ש"ח שהוא סכום קטן מן הסכום שנקבע ע"י המשיב, לכן יש לדחות את קביעתו של ב"כ העוררים החולק על שווי הרכישה שקבע המשיב ויש לקבוע, כי שווי הרכישה בסך 433,635 ש"ח, הוא שווי סביר ונכון.
♦ לפיכך, הוועדה דוחה את העררים המאוחדים של העוררים בכל הנוגע לטענותיהם בדבר הרכישה של המקרקעין מן המוכרים ע"י עוררת 1 ומקבלים את קביעת המשיב, שיש לראות את העסקה הנעשית עם עוררת 4, כי לא נעשתה ע"י עוררת 1. הוועדה מקבלת את העררים המאוחדים חלקית בכל הנוגע לשווי הקניה ע"י עוררת 4 וקובעת את השווי בסך 906,000 ש"ח. הוועדה דוחה את השווי המוצהר של העוררים כשווי הרכישה של המוכרים, וקובעת את השווי שנקבע ע"י המשיב בסך 433,635 ש"ח.
התוצאה:
♦העררים התקבלו חלקית.
ניתן ביום 15.3.12.
ב"כ הצדדים: לא צוין.
