מבוא
♦ אחת השאלות המעסיקה חדשות לבקרים את ציבור הנישומים הינה, האם ניתן לקזז הכנסות מניכיון אג"ח מהפסדי הון מועברים וזאת לאור תיקון 147 שמאפשר במקרים מסוימים לקזז הפסדי הון מהכנסות פרותיות.
דמי נכיון
♦ פקודת מס הכנסה נעדרת הגדרה למונח "נכיון" המהווה הכנסה פירותית לפי סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה. האזכור היחיד להגדרת "ניכיון" נמצאת בסעיף 9(13ב)(ב) לפקודה שבוטל. הסעיף קבע, כי "דמי נכיון" הינן "ההפרש שבין הערך הנקוב של איגרת חוב ובין מחירה בעת ההנפקה, אם המחיר נמוך מהערך הנקוב". למיטב ידעתי, חרף ביטול הסעיף, רשות המיסים מאמצת את ההגדרה הנ"ל גם כיום בבוחנה האם ההכנסה הינה במהותה מהווה "ניכיון", ראה גם סעיף 161(א)(5) שקובע כי לעניין סעיף זה בלבד ""ריבית" - לרבות הפרשי הצמדה שאינם פטורים ממס ולרבות דמי נכיון". (הדגשה לא במקור).
♦ רשות המיסים רואה בהפרש בין הערך הנקוב של האג"ח לבין התמורה במועד פדיונו, ניכיון כמשמעו בפקודת מס הכנסה, דהיינו הכנסה פירותית החייבת במס לפי סעיף 2(4) לפקוד, וזאת לאור סעיף 89(ג) הקובע שהוראות פרק ב' (הכנסות פרותיות) גוברות על הוראטת פרק ה (הכנסות הוניות). כמו כן ראה את הוראות רשות המיסים (ראה חוזר22/02). שקובעות כהאי לישנא: "דמי ניכיון, הם ההפרש שבין מחיר ההנפקה לבין הערך הנקוב של אותה איגרת חוב, אם המחיר נמוך מהערך הנקוב. היינו, סכום הניכיון נקבע בעת הנפקת האיגרת והוא צמוד, אם בכלל, עד לפדיון האיגרת בהתאם לתנאי האיגרת לגבי הקרן.
דמי הניכיון יהיו חייבים במס, כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה, בידי מי שפדה את איגרת החוב. כך למשל, מי שפדה איגרת חוב שערכה הנקוב צמוד ושהונפקה בניכיון, ידווח על הכנסה מדמי ניכיון בגובה ערכם הצמוד ממועד ההנפקה ועד למועד הפדיון. הריבית שמקורה באיגרת החוב תהיה חייבת במס, כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה, בידי מי שקיבל אותה.
למרות האמור לעיל, במקרים בהם הכנסות ריבית או דמי ניכיון מגיעות לכדי עסק או שהן אינטגרליות להכנסה מעסק או ממשלח היד, יסווגו ההכנסות האמורות כהכנסות שמקורן בסעיף 2(1) לפקודה. יש לשים לב, כי לקביעת מקור ההכנסה (2(1) או 2(4)), חשיבות לעניין שיעור המס בה תמוסה הכנסה זו ולעניין קיזוזי הפסדים."
♦ צא ולמד, כי דמי ניכיון מהווים הכנסה פירותית החייבת במס לפי סעיף 2(4) או מ 2(1) (אם ההכנסה מגיע כדי עסק) הכנסה לפי סעיף 2(4).
ריבית אינה דמי ניכיון
♦ לדידי אין הגדרת "ריבית" מקפלת בתוכה "דמי ניכיון" מהסיבות הבאות:
א. ריבית מהווה תשלום עתידי על שימוש בהון בעתיד, בעוד שדמי ניכיון מהווים "פיצוי" על נייר ערך המונפק בתנאים נחותים משווי שוק.
ב. המחוקק מדגיש, כי ריבית וניכיון הינן שני מונחים שונים, ולראיה ראה סעיף 2(4) הקובע, כי גם ריבית וגם דמי ניכיון מהווים הכנסה. צא ולמד, כי אם ריבית הינה כוללת "דמי ניכיון" לא היה המחוקק צריך להוסיף את המונח "דמי הניכיון" כהכנסה והיה מסתפק במונח ריבית. ראה גם את הגדרת "ריבית מועדפת" שבסעיף 65 לפקודה הקובע, כי ההגדרה כוללת "ריבית או דמי ניכיון.
ג. מן המפורסמות היא, כאשר נעדרת פקודת מס הכנסה הגדרה, יש לבחון את כללי החשבונאות הנהוגים. לפי מיטב ידיעתנו רכישת אג"ח בחסר וקבלת שווי הערך הנקוב בפדיון מהווה גם לפי כללי חשבונאות מקובלים "דמי ניכיון".
האם ניתן לקזז הכנסות מדמי ניכיון מהפסדי הון
♦ נוסח סעיף 92 לפקודה עובר תיקון 147 לא איפשר בכל מקרה לקזז מהכנסות פירותיות הפסדים הוניים. ברם, לאחר תיקון 147 שונה סעיף 92 באופן שהוסף לו סעיף 92(א)(4) המאפשר קיזוז של הפסדי הון שנוצרו באותה שנה כנגד ריבית או דיבידנד, ואילו הפסדי הון מועברים משנים קודמות, לא ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות פירותיות ובכללן דמי ניכיון. לאור האמור לעיל, דמי ניכיון לא ניתנים לקיזוז מהפסדים היות ואינם הכנסות "ריבית" ולבטח שאינם הכנסות מדיבידנד .
♦ יש לציין, כי תקנה 4 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה או יחידה בקרן נאמנות), התשס"ג – 2002 (להלן: "התקנות") קובעת את הכלל, כי ניתן להגדיל את תמורת האג"ח בגובה הניכיון כאשר נוצר ממנו הפסד הון ועד גובה ההפסד. צא ולמד, כי ההמרה של הכנסות מדמי ניכיון לתמורה לעניין קיזוז הפסד הון מותרת רק לפי דין מיוחד - תקנות אלה, ומן הקיים הינך למד על החסר.
♦ ניתן לבצע תכנון מוקדם ע"י מכירת האג"ח לפני פדיונו, ולכן לא מדובר בדמי ניכיון אלא ברווח הון, גם כללי החשבונאות קובעים, כי מכירה של אג"ח מהווה רווח/הפסד הון ולא דמי ניכיון, וכמו כן, רשות המיסים קובעת בחוזר 22/02, כי "דמי הניכיון יהיו חייבים במס, כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה, בידי מי שפדה את איגרת החוב". יוצא מכל האמור לעיל, כי מכירת אג"ח לצד ג' לפני מועד הפדיון מהווה רווח הון שניתן לקזזו כנגד רווחי הון מועברים או שוטפים.
♦ חרף כל האמור לעיל, במקרים מסוימים מאפשרת רשות המסים להתייחס להכנסות מ"ניכיון" כאל הכנסות מ"ריבית" ובשל כך מאפשרת את הקיזוז המיוחל לפי סעיף 92. גישה זו של רשות המסים נשענת על התכלית הכלכלית ולדמיון הכלכלי בין ריבית לניכיון. קיזוז זה אינו דבר שבשגרה וניתן להשיגו רק ע"י פנייה מראש לרשות המסים ולבקש את הסכמתה לנושא.
♦ המערכת מאחלת לברוך בהצלחה בהמשך דרכו בתפקידו כמנהל מחלקת מסים במשרד איתן לירז ושות'.
