♦ העובדות: המשיב (העוסק) הגיש ערעור על החלטה שניתנה בהשגה שהגיש על שומת עסקאות. המבקש (מנהל מע"מ) הגיש בקשה למחיקת הערעור האמור, בהתאם להור' סעיף 112 א' לחוק מס ערך מוסף, וזאת מאחר שהמשיב לא העמיד ערובה שנדרש להעמיד, לתשלום החוב השנוי במחלוקת (1,711,988 ₪), שהטלתה מתרחשת כאשר יש למנהל "סיבה לחשוש" כי המס לא ישולם. ס"ק (ד) לאותו סעיף קובע, כי רק לאחר הפקדת הערובה רשאי עוסק להגיש השגה וערעור.
♦ לטענת המשיב: המבקש נקט בצעדים להבטחת תשלום המס השנוי במחלוקת. בין היתר עוקל מגרש בירושלים, המוערך בשווי של כ-500,000 דולר, שולם סך של 137,000 ש"ח כקנס על פסילת הספרים, שולם סך של 150,000 ש"ח במסגרת עיקול, ועוד, ובכל מקרה, יש ליתן למשיב את יומו בביהמ"ש.
♦ לטענת המבקש: אין בצעדים הנטענים על ידי המשיב כדי להבטיח את תשלום החוב. נכס המקרקעין
האמור רשום כיום על שם אביו של המשיב, ואת קנס הפסילה אין להביא בחשבון כערובה מעצם מהותו,
ביהמ"ש המחוזי בירושלים – כב' הש' מזרחי:
♦לעניין נכס המקרקעין, מדובר בנכס שהבעלות בו הועברה ע"י המשיב לאביו ללא כל תמורה, בסמוך לאחר הוצאת השומה, ועל כן אינו מבטיח את פירעון החוב. אשר להפעלת סעיף 112א' לחוק, המשיב לא ביקש לחקור את המצהיר מטעם המבקש, ולא טען כי לא הוכחו עובדות המבססות הפעלה כזו.
♦ יחד עם זאת, לא מוסקות מסקנות לחובת המשיב, לאור עמדת ביהמ"ש העליון בע"א 3115/93 ראובן יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין, המעמידה קושי לקבל את טענות מנהל מע"מ, בהכירה בזכותו של נישום להשיג על חיוב במס מבלי שימנעו ממנו את מימושה המעשי של הזכות לפנות לבתי המשפט.
♦ התוצאה: בשל חשיבות עניין ראובן יעקב, יתייחס המבקש למשמעותו של פסק הדין האמור בהקשר הנדון, תוך 30 יום, והמשיב יגיב על סיכומיו תוך 30 יום לאחר קבלתם.
ניתן ביום: 22.02.07
ב"כ המבקש: עו"ד ק. אנגר.
ב"כ המשיב: עו"ד י. גולדמן.
♦ הערת מערכת: בעניין ראובן יעקב, קבע ביהמ"ש העליון, כי לא ניתן לשלול מאדם את זכותו להשיג או לערער על שומה בהפקדת ערובה, אלא אם נקבע תנאי מפורש לכך בחוק. ביהמ"ש העליון אף הפנה בהקשר לכך לסעיף 85 לחוק מע"מ הקובע, כי הזכות להשיג או לערער על שומה מותנית בתשלום המס שאינו שנוי במחלוקת. נציין עוד, כי סע' 112א' לחוק, מצוי בפרק ט"ו לחוק (סמכויות ביצוע), ולא בפרק י"ב לחוק (קביעה, שומה, השגה וערעור).
