♦ כנגד המבקש וחברה פרטית בה היה המבקש בעל תפקיד אחראי, הוגש לבית-משפט השלום בחיפה כתב אישום, המייחס להם עבירות של אי הגשת דו"חות מס הכנסה במועד כנדרש לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961.
♦בימ"ש השלום (כב' ש' ז' פלאח) הרשיע, ביום 27.11.05, את המבקש ואת החברה – על-פי הודאתו של המבקש בשמו ובשם החברה – בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, משמע, ב-3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.
♦ ביום 21.3.06 גזר בימ"ש השלום על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס בסך של 5,000 ש"ח. בגזר-דינו התחשב בימ"ש השלום בכך, שהמבקש הודה בעבירות המיוחסות לו, קיבל את הסברו בדבר חוסר יכולתו להגיש את הדו"חות לאור סכסוך שנתגלע בינו לבין רואה החשבון שלו, שהחזיק במסמכים הרלוואנטיים לדו"חות ונתן דעתו לשיהוי בין ביצוע העבירות לבין הגשת כתב האישום ולשיהוי שבין הגשת כתב האישום ועד גזירת הדין.
♦ על גזר-דינו של בימ"ש השלום ערער המבקש לביהמ"ש המחוזי בחיפה. בערעורו התייחס המבקש רק לעונש המאסר בדרך עבודות שירות שהוטל עליו, כשטענתו הייתה, כי הטלתו מתעלמת מהשיהוי הממושך בנקיטת ההליכים ומהנסיבות האישיות של המבקש.
♦ דעת הרוב בביהמ"ש המחוזי (סגה"נ ש' וסרקרוג וש' ר' שפירא) קבעה, כי בימ"ש השלום לקח בחשבון את כל טענות המבקש, לרבות השיהוי הממושך, והורה לקצר את תקופת המאסר, אותה יירצה המבקש בעבודות שירות, ל-4 חודשים, וזאת רק בשל הסרת המחדל בתקופה שלאחר מתן גזר-הדין.
♦ המערער הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון. ביהמ"ש העליון (כב' ש' ס. ג'ובראן) קובע, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
♦ לטענתו, הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן, עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ). בעניין המבקש, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה. כמו-כן, קבע הוא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה .
התוצאה : ♦ בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתן ביום: 20.2.07
ב"כ המבקש: עו"ד ע. שרון
ב"כ המשיבה: עו"ד ל. לוי