♦ עפ"י הצ"ח, אחרי סעיף 39 לחוק מע"מ (להלן: "החוק"), יתווסף סעיף 39א. שעניינו "החזר מס בגין חוב אבוד". לפי הסעיף המוצע, אם בוצעה עסקה שהוצאה בגינה חשבונית ושולם בעדה מס לפי חוק זה, והמוכר או נותן השירות לא קיבל את התמורה, והחוב הוא חוב אבוד – יוחזר המס לעוסק; מוצע להגדיר "חוב אבוד", כחוב שלגביו הוכח להנחת דעתו של המנהל, שלא ניתן לגבותו ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה: (1) חוב לעוסק שננקטו לגביו הליכי פרוק או פשיטת רגל והוכר כאבוד באישור המפרק או הנאמן לפי הענין; (2) חוב לעוסק שננקטו לגביו הליכי
הוצאה לפועל והחוב אינו בר גביה; (3) חוב שנמחק במסגרת הסדר על פי סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ואושר בפסק דין סופי של בית המשפט. כמו כן מוצע להוסיף, שהשר רשאי לקבוע בצו כללים להוצאת זיכוי לעוסק הזכאי להחזר מס.
♦ בדברי ההסבר נכתב, שחובות שהוכרזו כחובות אבודים היו זכאים עד שנת 2000 להחזר רק ממס-הכנסה. אולם, לאחר שמע"מ אולץ להכיר בחוב אבוד ברגע שהוכח ככזה, כתוצאה מפסיקה של ביהמ"ש העליון בפסק דין
ע"א 2112/95 אלקה החזקות, יכול הנפגע לקבל החזר מע"מ במלואו. מוצע בהצעת החוק, לעגן בחוק החזרי מע"מ בגין חובות כאמור, כך תוסדר חוסר הבהירות בנושא החזרי מע"מ בגין חובות אבודים.
