♦ בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה נכללת הגדרה למונח "הכנסה מיגיעה אישית".
♦ הגדרה זו כללה בעבר קצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר (לרבות קצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקצבה, לאחר חברות בה, במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש שנים שקדמו לתחילת תשלום הקצבה הייתה מרבית הכנסתו החייבת מיגיעה אישית), קצבאות המשתלמות לשאריהם של אלו שחלו עליהם ההוראות האמורות, קצבאות (חבות מס) המשתלמות מאת המוסד לביטוח לאומי, סכומים שנתקבלו עקב היוון הקצבאות הללו וכן מענקי פרישה ומוות.
♦ משנת 1994 ואילך הרחיב המחוקק את היריעה, והוסיף להגדרה זו סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם (לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו) להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד.
♦ נעיר, כי במקרים מסוימים יכולות להיות השלכות מס מרחיקות לכת להכללתה או לאי הכללתה של ההכנסה בגדר "הכנסה מיגיעה אישית", לא כל שכן כאשר מדובר
במי שזכאי לפטור ממס, לפי סעיף 9(5) לפקודה (הכנסה עד לסכום שנתי של 510,000 ש"ח מיגיעה אישית של עיוור, או של נכה שנקבעו לו שיעורי נכות כמפורט בסעיף, פטורה ממס).
♦ במהלך השנים גדל מספרם של אלו שקיבלו קצבת אבדן כושר עבודה, ובמסגרת תיקון 138 לפקודה, בשנת המס 2004, החליט המחוקק לקבוע דין אחד למי שקיבל את הקצבה מאת מעבידו לשעבר (או מקופת גמל לקצבה, בכפוף לתנאים שפורטו ברשימה זו), ולמי שקיבל קצבת אבדן כושר עבודה.
♦ יחד עם זאת, מסיבות עלומות שמעולם לא הצלחנו לרדת לעמקן, מצא לנכון המחוקק ליצור הבחנה (או הפליית מס, הכל תלוי בעיני המתבונן), בין מי שקיבל קצבת אבדן כושר עבודה מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים (לרבות קצבה על פי פוליסת אבדן כושר עבודה, שצורפה כנספח לפוליסה המהווה קופת גמל לקצבה או לתגמולים), לבין מי שקיבל קצבת אבדן כושר עבודה מתוקפה של פוליסת ביטוח "טהורה".
♦ כתוצאה מכך, הופלה לרעה מי שקיבל קצבת אבדן כושר עבודה בשל פוליסת ביטוח "טהורה", כל שכן
כאשר מדובר במי שהיה זכאי לפטור ממס, על פי הוראות סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה.
♦ מחאותיהם של נציגי הגופים המקצועיים (שהח"מ נמנה עליהם) לא הועילו (בשעתן) והפליית המס נותרה, עד כה, בעינה.
♦ מסתבר, כי טחנות הצדק טחנו בכל זאת היטב (אם כי באיטיות) ובמסגרת תיקון מספר 152 לפקודת מס הכנסה, שנתפרסם ביום 28.12.2006, החליט המחוקק לעשות מעשה, וקבע כי כל קצבת אבדן כושר עבודה, המשתלמת מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים, או המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה (ובלבד שמדובר בפגיעה בכושר עבודה שגרמה לאבדן או להפסד של השתכרות או רווחים "אקטיביים") - תיחשב בגדר "הכנסה מיגיעה אישית".
♦ תוקפו של התיקון האמור הינו רטרואקטיבי, מיום 1.1.2005 ואילך.
♦ בכך בא על תיקונו עיוות המס ההיסטורי ואם הטיפול בעיוותי מס מהווה סגולה לאריכות ימים, אין להוציא מכלל אפשרות כי נזכה להגיע לגילו המופלג של מתושלח.
♦ לאור פניות קוראים, להלן מספר הבהרות ופירוט בנושא. ביום 27.9.06 פורסמו בק"ת 6521 הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (תיקון), התשס"ז- 2006 (להלן: "התיקון"). התיקון דן בשני נושאים עיקריים:
א. הוראה בדבר משך התקופה בה הרישום בפנקסי החשבונות יהיה קריא – עד התיקון, לא נכללה בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973 (להלן: "הוראות ניהול פנקסים") כל הוראה בדבר משך התקופה בה על הרישום להיות קריא, ומנגד, בסעיף 25(ג) להוראות ניהול פנקסים נקבע, כי מערכת החשבונות תישמר במשך שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או שש שנים מיום הגשת הדו"ח, כמאוחר. לאחר התיקון, התווסף משפט להוראות סעיף 21(ב) להוראות ניהול פנקסים, הקובע, כי על הרישום בפנקסי החשבונות להישאר קריא וברור למשך התקופה הנדרשת לשמירת ספרי החשבונות. המשמעות המעשית הינה, הפסקת השימוש בחשבוניות המודפסות על נייר כימי, מאחר ותוכנן נמחק לאחר זמן מה.
ב. הוראה בדבר ניהול פנקסי חשבונות על ידי בעלי תחנות דלק – במסגרת התיקון, תוקנה תוספת י"ד העוסקת בבעלי תחנות דלק. בתיקון נקבע, כי רק בעל תחנת דלק המוכר דלק באמצעות משאבות דלק המחוברות למערכת חשבונות ממוחשבת ינהל את ספריו עפ"י תוספת י"ד, אחרת – ינהל את ספריו עפ"י תוספת ג' העוסקת בקמעונאים. בנוסף, הוטלה חובה על בעל תחנת דלק להפיק חשבונית על כל מכירת דלק, גם אם נעשתה במזומן (עד היום, לא הופקה חשבונית למי ששילם במזומן, אלא אם ביקש זאת). בחשבונית יירשמו בנפרד מכירות דלק, מוצרי מזון, אביזרי רכב, שמנים וכו'.
♦ בנוסף, לאור הדרישה בחוק מע"מ בניכוי תשומות ל-"חשבונית מס שהוצאה לו כדין" ולאור ההשקה בין הוראות ניהול פנקסים לתקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ו-1976 ייתכן ולתיקון זה תהא משמעות גם לעניין חוק מע"מ.
