♦ במאמר זה אבקש לגעת בנקודה אחת הקשורה לפרשת השחיתות ברשות המיסים שזכתה לכינוי "כרטיס פתוח" ולהד הציבורי-תקשורתי אשר זכתה לה, ובצדק.
♦ במאמר מוסגר יאמר, כי לי באופן אישי היה קשה ובודאי לרבים אחרים לראות את יו"ר הרשות, מר ג'קי מצא מובא להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל-אביב, כאילו מדובר באחרון העבריינים.
♦ אחד העיתונים הידועים, אף הגדיל לעשות וטרח להביא צילומים של מר מצא בכניסתו לתא מעצר במשטרה, צילומים שאינם יאים ואינם ראויים.
♦מבלי להביע דעה כלשהי ביחס לחקירה זו, אשר ההאשמות אותן מנסים ליחס למעורבים בה חמורות ביותר, אבקש רק להזכיר לקוראים הנכבדים נקודה אחת אשר הינה כלל חשוב במשפט הפלילי, ולטעמי בעניינם של אישי ציבור רבים, לרבות אנשי רשות המיסים, נשכח, והוא, כי לכל חשוד ו/או נאשם במדינה, באשר הוא, קמה "חזקת החפות".
♦חזקת החפות היא כיום עקרון יסוד במשפט הפלילי והחוקתי כאחד, ואף הוכרה במשפט העברי. היא מקובלת כמובנת מאליה בכל המדינות הדמוקרטיות ובמרבית מדינות העולם.
♦ כפשוטו של ביטוי, "חזקת החפות" קובעת, כי אדם נחשב חף מפשע כל עוד אשמתו לא נקבעה על-ידי בית-משפט מוסמך. הגם שנראה, לכאורה, כי מדובר בעיקרון לא מורכב במיוחד, המשמעות של חזקת החפות מעוררת קשיים תאורטיים ומעשיים רבים. קיימת אי-בהירות, ואף מחלוקת, לגבי טיבה של חזקת החפות, לגבי תוכנה והיקפה, וכן לגבי התוצאות הנובעות ממנה. אשר להכרעת הדין, הרי שלגביה קיים כמעט קונצנזוס בדבר השלכותיה של חזקת החפות על נטל ההוכחה ומידתה, שלפיו על התביעה במשפט פלילי מוטל הנטל להוכיח את אשמתו של הנאשם העומד לדין מעבר לכל ספק סביר כתנאי להרשעתו ולענישתו.
♦ כמי שזכה להשתתף בייצוגם של אנשי ציבור רבים, או כפי שהם מכונים בעגה המשפטית "עברייני צווארון לבן", כגון: תת ניצב במשטרה (פרשת נמרודי), ראש עירייה לשעבר, מו"ל עיתון, יו"ר עובדי חברה ממשלתית גדולה ואנשי עסקים; יכול אני להעיד כאלף עדים על עינוי הדין שנגרם לנאשמים אלו, בין היתר, מאחר שחזקת החפות שלהם נרמסה ברגל גסה על ידי כלי התקשורת ומי מטעמם.
♦ חרף העובדה שמרבית אנשי הציבור, בסופו של יום, זוכו בדין או שלא הוגש נגדם כתב אישום, לגביהם זה לא שינה הרבה, הנזק כבר נגרם טרם משפטם, שמם הטוב נפגע ולהחזיר את הגלגל לאחור - קשה עד בלתי אפשרי.
♦ כל שכן ,לאור העובדה שניכר, כי המפרסמים אינם טורחים במרבית המקרים לשוב ולפרסם את דבר הפרכת החשדות נגד אותו אדם, או סגירת התיק נגדו, או זיכויו במקרה של הגשת כתב אישום.
♦ על רשויות החוק ועל כלי התקשורת, על כל רובדיהן להפנים ולהבין, כי פגיעה בשמו הטוב של חשוד או אדם, אשר שמו נכרך בחקירה פלילית, על ידי פרסום שמם והמיוחס להם, עוד בטרם הסתיימה החקירה או שהוגש כתב אישום בעניינם, מביאה לתופעות לוואי הרסניות בדמותם של פגיעה חברתית, עד כדי נידוי, פגיעה כלכלית קשה, פגיעה תדמיתית ופגיעה בחזקת החפות ובזכות להליך הוגן.
♦ לטעמי, הביטוי של חז"ל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" מקבל משנה תוקף בכל הקשור לעברייני הצווארון הלבן. יש לזכור, כי מדובר באנשים מהמעמד הגבוה ביותר, ולרובם זוהי הפעם הראשונה שהם נמצאים תחת חקירה משטרתית, כל שכן מועמדים לדין. ניהול המשפט, והסיקור התקשורתי הנלווה אליו, מביא, כאמור לעיל, לפגיעה קשה בחייהם ובחיי הסובבים אותם.
♦ נחקרים רבים, במיוחד עברייני צווארון לבן, יעידו, כי הפרסום הוא אחד הנושאים המפחידים ביותר בשעת החקירה והמעצר. עד כדי שלא פעם כוחם לא עומד להם, לאור ה"עליהום" הציבורי והתקשורתי שנוצר עליהם, והם אינם מחזיקים מעמד.
♦ כך לדוגמא, יעקב לוינסון, שהיה ה"האיש החזק" בכלכלה הישראלית, השליט הבלעדי בבנק הפועלים ומועמד למשרת שר האוצר, שהתאבד בחודש פברואר 1984 כתב במכתבו האחרון "צר לי, על כי מנת ההשפלה השיגתני, ותם כוחי לשאת בה".
♦ לצערי, לא אחת הפרסום של המעצר והחקירה, הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מן ההליכים. לעיתים קרובות, חלק ניכר מהלחץ הנפשי, המופעל על ידי החוקרים בשעת החקירה קשור לפרסום שמו ופרסום הפרשה בה הוא נחקר.
♦ בעניין חקירת אנשי רשות המיסים, אשר החלה בקול תרועה רמה, יש לזכור שמדובר בשלב מקדמי בלבד, מה שלא מנע מאחד מאתרי האינטרנט הידועים לפרסם, כי שר האוצר כבר מחפש מחליף קבוע למר מצא. כולי תקווה, שלטובת כולנו תסתיים חקירה זו בקול ענות חלושה.
♦ מכל מקום, בטרם נבקש לחרוץ את דינו של מאן דהו בפרשה זו, עלינו להמתין להחלטת המשטרה. לאחר מכן, להחלטת הפרקליטות. ומשזו תינתן, ובמידה ויוחלט, כי יש להגיש כתב אישום נגד מי מהמעורבים, יש להמתין עד שבית משפט הנכבד יאמר את דברו.
