♦ למרות שמדינת ישראל הינה צעירה למדי, "הצליח" המחוקק לקשור את ידיו ואת רגליו של משלם המיסים הבלתי מתוחכם בעבותות, השכיבו במיטת סדום והשקיעו במערה עמוקה, שאור השמש כמעט ולא חודר אליה.
♦ אנו מתכוונים, כמובן, לשלל הרפורמות ותיקוני החקיקה, אשר הביאו לכך שאפילו בעלי המקצוע (שלא לדבר על הנישומים מן השורה) החלו לחוש מבולבלים וחסרי בטחון.
♦ אלו מבין הקוראים, הסבורים, כי המצב אינו חמור כל כך, מוזמנים ליצור עמנו קשר ולהעמיד את עצמם למבחן בקיאות קצר, שנשמח להכין בעבורם.
♦ ומה באשר לנישומים המתוחכמים, המרבים בתכנוני מס ו/או בפעילות עסקית המתבצעת מחוץ לגבולות המדינה?
♦ עבורם הכין האח הגדול סדרת אמצעים "אנטי-תכנוניים", שכללו כמה וכמה תיקונים מרחיקי לכת בפקודת מס הכנסה (מיסוי חברות נשלטות זרות, מיסוי נאמנויות וכיוצא באלו) ואף הוסיף לאחרונה תבלינים בצורת תקנות מס הכנסה בעניין תכנוני מס החייבים בדיווח וכן בעניין קביעת תנאי שוק.
♦ התקנות העוסקות בתכנוני המס המחייבים דיווח (שתוקפן יפה, לפי שעה, לגבי פעולות שיתבצעו בשנות המס 2007 עד 2009) נועדו לגרום לכך שהנישומים יחשפו בפני עובדי רשות המיסים בישראל פעולות מסוימות, שעשויות להצביע על הפחתת מס "בלתי נאותה" (במובן האזרחי), ובכך יקלו על אנשי רשות המיסים להתמודד עם השלכותיהן של אותן פעולות.
♦ התקנות העוסקות בקביעת תנאי שוק אמורות לחול, ללא הגבלת זמן, על כל עסקה בין-לאומית שנעשתה ביום פרסום התקנות ואילך (29.11.2006), אם כי ניתנו "הנחות" מסוימות, לתקופה של שנתיים, לעסקות שנערך לגביהן חקר תנאי שוק לפני מועד פרסום התקנות.
♦ בקליפת אגוז נציין, כי התקנות העוסקות בקביעת תנאי שוק נועדו למנוע את בריחת המס מישראל, באמצעות ביצוען של עסקות בין לאומיות עם צדדים קשורים, ולצורך כך הוגדרה "עסקה בינלאומית" ככזו אם מתקיימים בה כל אלה:
1. היא נעשתה בין צדדים שיש ביניהם, כולם או מקצתם, יחסים מיוחדים.
2. אחד או יותר מהצדדים לעסקה הוא תושב חוץ, או שההכנסה מהעסקה כולה או חלקה, חייבת במס גם מחוץ לישראל.
♦ מבלי שנעסוק בפרטי הפרטים של התקנות, נסביר, כי תכליתן להביא לידי כך שכל נישום ידווח (בדוח השנתי על הכנסותיו) על ביצוע עסקה בין-לאומית, וכן על מחירה ותנאיה לעומת מחירה ותנאיה בתנאי שוק, בטופס שיקבע מנהל רשות המיסים בישראל.
♦ לפי דרישתו של פקיד השומה יהיה הנישום (בדרך כלל) חייב גם בהכנת דוח מפורט, בתוך 60 ימים, בו ייכללו כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות נתונים שיאפשרו לפקיד השומה לבחון את שיעור הרווחיות בעסקה, בהשוואה לעסקה שנעשתה בתנאי שוק.
♦ לדוח האמור יצורפו חוזי העסקה, החוזים האחרים בין הצדדים שיש עמם יחסים מיוחדים, מסמכים אחרים לאימות הנתונים שנמסרו, חקר תנאי שוק וניתוח מחירי העברה ותנאי שוק שנערכו בהתאם לתקנות, חקר תנאי שוק או הערכה שנערכו לצורך הגשה לרשות מס זרה, הדוח שהוגש במדינת חוץ וכל קביעה שהייתה לרשות מס, וכן חוות דעת של רואה חשבון או עורך דין אם ניתנה.
♦ ככל הנראה, ניתן יהיה לפנות אל פקיד השומה גם בדרך של בקשה להחלטה מקדמית.
♦ לפי בקשתם של נציגי הגופים המקצועיים (לשכת רו"ח בישראל ולשכת עו"ד בישראל) נקבע מסלול פשוט יותר, באופן יחסי, לגבי עסקה בינלאומית חד-פעמית (שאושרה ככזו בידי פקיד השומה), אך גם במקרה כזה יהיה הנישום חייב בדיווח.
♦ נקנח בהערה אפיקורסית ונפנה את תשומת הלב לכך שהתקנות החדשות אמורות לחול, לכאורה, על כל נישום אשר ביצע "עסקה בינלאומית" בשנת המס, בעוד שסעיף ההסמכה (סעיף 85א. לפקודת מס הכנסה) עוסק, במפורש, בעסקה שבה מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים, שבשלהם הופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים אילו נעשתה העסקה בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים.
♦ מכאן, שיהיו, מן הסתם, כאלו שיטענו, כי אם העסקה נעשתה בתנאי שוק, ולו גם בין צדדים קשורים, הרי שהינם פטורים מעונשן של התקנות.
