♦ עניינן של שמונה העתירות הינו בהיבטים שונים הנוגעים לחוקתיות הטבות מס הניתנות לתושבי המדינה עפ"י מקום מגוריהם. אף כי הרקע לכל אחת מן העתירות שונה, לכולן טענה מרכזית משותפת המופנית נגד האופן בו נקבעה רשימת היישובים הזכאים להטבות מס מכוח סעיף 11(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). רשימה זו עודכנה לאחרונה במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 146), (להלן: "תיקון 146"). עפ"י הטענה המשותפת לכלל העתירות, הטבות המס ניתנו, ועודן ניתנות, מבלי שנקבעו לשם כך אמות מידה אחידות, שוויוניות וראויות, באופן שפוגע בשוויון. בחלק מן העתירות נטען, כי הפגיעה בשוויון מתבטאת בהפלייתם של יישובים ערביים ודרוזיים בצפון הארץ ושל יישובים בדואיים בדרומה לעומת יישובים יהודיים שכנים, וזאת ללא כל הבחנה עניינית ביניהם.
בביתהמשפטהעליוןבשבתוכביתמשפטגבוהלצדק – הנשיאה (בדימ')ד'ביניש, הנשיאא' גרוניס, המשנהלנשיאא'ריבלין:
♦הנשיאה (בדימ') ד' ביניש: המשיבים בעתירות לא פעלו בהתאם לעיקרון השוויון. רשימת היישובים הנהנים מהטבות המס לפי סעיף 11(ב) לפקודה נקבעה ללא אמות מידה ברורות, גלויות ושוויוניות. יישובים הוספו או הורדו ממנה ללא כל רציונל כתוב, שיכול לסייע בבחינה האם ישנה הבחנה רלוונטית בין יישובים שזכו להטבת המס ובין יישובים שאינם נהנים מהטבה זו. סעיף 11(ב) גם אינו כולל אמת מידה המבהירה את ההבחנה בשיעור ההטבה לה זכאים יישובים שונים.
♦ביהמ"ש העליון קבע, כי סעיף 11(ב) לפקודה (בנוסחו לאחר תיקון 134 ו-146) נוקט בעניינם של תושבי מזרעה, כיסרא-סמיע ובית-ג'אן יחס שונה לשווים ללא כל שונות רלוונטית. הפלייה זו של תושבי מזרעה, כיסרא-סמיע ובית-ג'אן נמנית עם ההפליות המובהקות שישנן. בתוצאתה היא לוקה באחת מן ההבחנות החשודות ביותר – הבחנה על בסיס לאום. ככזו, היא גוררת עימה באופן מובנה פגיעה בכבודם של תושבי שלושת היישובים ומעמידה אותם בעמדה נחותה, לכאורה, ביחס לשכניהם היהודים. התמשכות ההפליה לאורך שנים; התעלמות הגורמים הרלוונטיים בממשלה מפניות נציגי התושבים והימנעות הכנסת מהסדרת המצב, מגבירות את עוצמת הפגיעה בזכות לשוויון.
ביהמ"ש העליון מצא, כי תיקון 146 פוגע בזכות לשוויון כחלק מן הזכות לכבוד האדם פגיעה שאינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משכך, אין אלא להורות, כי דין חלק ב' לתוספת הראשונה בפקודה בנוסחו הנוכחי, קרי הכללת חמשת היישובים הנוספים, להתבטל. יחד עם זאת, בשים לב למשמעות הכלכלית הנלווית לביטול חלק ב' לתוספת הראשונה על חייהם של תושבי חמשת היישובים הנוספים, ונוכח האמור בעמדת היוהמ"ש מיום 26.4.2009, תושהה הבטלות למשך שנה מיום מתן פסק הדין. חובתן של הממשלה והכנסת לפעול בשוויון בחלוקת הטבות מס אינה מתמצית בעניינם של היישובים הנוספים בלבד, אלא ראוי לראותה כחולשת על סעיף 11(ב) לפקודה בכללותו. אשר לקבוצת העתירות הנוגעת ליישובים מזרעה, כיסרא-סמיע ובית-ג'אן – ביהמ"ש העליון נתן את דעתו לעמדת היוהמ"ש בדבר הקושי שבהוצאת צו מוחלט המורה לכנסת לתקן את הפקודה, כך ששמם של היישובים הללו ייכלל בה. אכן, הוספת יישובים אלה לרשימת היישובים הזכאים להטבות מס כמוה כעידוד הפרקטיקה החקיקתית הבעייתית שנקטה בה הכנסת. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מחומרת הפגיעה בזכותם של התושבים לשוויון ומהתמשכותה. הפתרון הראוי הוא בקביעה של קריטריון קשיח וברור ע"י המחוקק. אלא, שניסיונות קודמים של ביהמ"ש להניע את הממשלה והכנסת לעשות כן לא צלחו. בנסיבות אלה, ונוכח התמשכות התוצאה המפלה, ביהמ"ש העליון שוכנע, כי אין מנוס אלא לקבוע, כי התרופה החוקתית המתאימה הינה קביעה, כי יש להעניק את הטבות המס לשלושת היישובים הערביים והדרוזיים, אשר הופלו לרעה ביחס ליישובים היהודיים השכנים להם. יחד עם זאת, מתוך הכרה בחשיבות מתן פתרון כולל לבעייתיות העולה מסעיף 11(ב), צירופם של שלושת היישובים יושהה לתקופה של שנה. דין העתירות של עיריית אריאל, כרמיאל, טבריה ועכו להידחות. הלכה למעשה, מבקשות העיריות, כי ביהמ"ש העליון יקבע קריטריונים חדשים למתן הטבות מס ויורה בצו מוחלט על זכאות תושביהן להטבות מס או על הגדלת שיעורן. ביהמ"ש העליון קבע, כי אין בידו הכלים – ואין זה מתפקידו – לקבוע קריטריונים למתן הטבות מס ולקביעת שיעורן.
♦המשנה לנשיא א' ריבלין: ראוי היה, כי הפגמים שדבקו, באופן מתן הטבות המס לישובים השונים בארץ, ירפאו תחת ידיהן של הרשויות האחרות – הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. אלא, שהרשויות נמנעו מליזום ומלהשלים את תיקון החקיקה – זאת חרף בקשות, דחיות ופניות שבאו מטעמנו והופנו לרשויות השונות וחרף עמדתו של היוהמ"ש. כיוון שכך, ביהמ"ש העליון נדרש להוציא, עבור אחרים, ומכוח חובה להגן על זכויות היסוד, ערמונים מן האש הפוליטית.
♦ הנשיא א' גרוניס: מסכים לפסק-דינה של הנשיאה (בדימ') ד' ביניש ולהערותיו של המשנה לנשיא א' ריבלין.
התוצאה:
♦ העתירות התקבלו חלקית.
ניתן ביום 22.05.12
