♦ ערעור זה מתייחס להסכמי מכירת הסניף "ארומה אספרסו בר" בקניון עזריאלי. המערערת 2 (להלן: "המערערת") הייתה בעלת זיכיון להפעלת בית הקפה האמור. בעל השליטה המלאה במערערת היה המערער 1 (להלן: "המערער"), בזכויות מול "ארומה" (או "סל שיווק וממכר קפה בע"מ"). ביום 24.1.06 נחתם הסכם בין המערערת לחברת "ראם קפה השקעות" (להלן: "חברת ראם") לפיו, מכרה המערערת את הזיכיון להפעלת בית הקפה וכן הציוד, המלאי והמוניטין של העסק בעבור 2,763,681 ש"ח (להלן: "הסכם מכירת העסק"). באותו יום נחתם גם הסכם בין חב' ראם למערער לפיו, המערער מוכר לה את המוניטין האישי שלו תמורת 990,000 ש"ח. להלן: "הסכם מכירת המוניטין האישי"). הצדדים חלוקים בשאלה האם בגדר עסקת המכירה מכר המערער מוניטין אישי שלו וניתן לפצל את התמורה בגין מכירת הזיכיון בין המערערת למערער. הצדדים חלוקים גם בשאלה, אם המערער זכאי לפטור ממס בגין פיצויי פרישה שקיבל מהמערערת בסך 113,406 ש"ח, מכאן הערעור.
♦ טענות המשיב, כי אין בידי המערער למכור את שמו הטוב ואת תכונותיו, ולפיכך הוא אינו זכאי לקבל תמורה בעבור המוניטין האישי שלו. אלה הולכים עמו לכל מקום באשר הוא הולך. לא זו אף זו, המערער אף לא הוכיח, כי הנו נוצר המוניטין תוצאה של תכונותיו האישיות ולא של מיקום בית הקפה ו/או שמה הטוב של רשת "ארומה". על יסוד דברי כב' השופט ריבלין בע"א 7493/98 (שלמה שרון ואחרים נ. פ"ש) (מסים) (להלן: "עניין שרון"), טוען המשיב כי למעשה לא ניתן למכור את התכונות האישיות של האדם אלא רק את הפירות של היחס האישי שמעניק האדם ללקוחותיו. בסעיף 88 לפקודה מוגדרת "מכירה" – הכוללת כל פעולה או אירוע "שבעקבותם יצא נכס בדרך כלשהי מרשותו של אדם, והכול בין במישרין ובין בעקיפין". לאור הגדרה זו, כדי שתתקיים מכירה, צריך להתקיים אלמנט של הפרדה מלאה מהנכס, מבלי שבעליו משאיר בידו חלק ממנו. טענתו המרכזית השנייה של ב"כ המשיב, כי לא הוכח במקרה דנן, קיום מוניטין מיוחד למערער, הרלבנטי לעסק. דהיינו, היה על המערער להוכיח, כי המוצרים הנמכרים, תחת המותג של בתי הקפה מרשת "ארומה" בקניון עזריאלי קשורים להצלחתו ולא להצלחת בעלי רשת בתי הקפה "ארומה", אשר הם בעלי סימן המסחר בשם זה. ב"כ המשיב הוסיף, כי אם נכונה הייתה טענת המערער, כי המוניטין של בית הקפה, הנו תוצאה הנובעת מתכונותיו האישיות, הרי שסביר היה להניח, כי הרוכשת, חברת ראם קפה, הייתה מוסיפה להסכם המכירה תנית אי-תחרות. המערער טוען, כי הוא היה בעל "הזכות האישית לזכייניות", ועל כך קיבל תמורה בהסכם העברת המוניטין האישי. לדבריו, כל הסכמי הזכיינות ברשת ארומה נכרתים אישית עם הזכיין. הזכות שקנה היא זכות אישית שלו, אך היא לא ניתנת להעברה, אלא באישור הרשת. ב"כ המערערים סיכם את טענתו בדברים אלו: "המוניטין של העסק נצמח גם מן החיבור של בית הקפה לרשת ארומה. "הצינור" של העברת המוניטין של רשת ארומה לבית הקפה היה זכות הזכיינות האישית של המערער, ואותה הוא מכר – ונותר ללא כלום ממנה. מכירה זו יש לה ערך כלכלי, שהמשיב בחר להתעלם ממנו לחלוטין".
ביהמ"ש המחוזי בירושלים- בפני כב' השופטת מרים מזרחי:
♦ ההגדרה המקובלת של מוניטין לקוחה מדבריו של פרופ' וייסמן, בספרו דיני "קניין" חלק כללי, עמ' 36: "במוניטין של עסק הכוונה לכוח המשיכה של העסק הגורם לבואם של לקוחות". בהסכם מכירת העסק צוין, כי המערערת מוכרת את המוניטין של העסק ואין בו התייחסות לחלק מהזכות השייך לכאורה למערער. כמו כן, בהסכם מכירת המוניטין האישי צוין, כי החברה שהמערער בעליה (שפע קופי) היא בעלת הזיכיון מארומה. הרושם המתעורר מקריאת כלל הוראות הסכם זה הוא כי, הזיכיון כולו הועבר לרוכשת בהסכם עם המערערת, וההסכם לעניין המוניטין האישי עוסק בהעברת המוניטין האישי בלבד. דהיינו, על פי לשון ההסכם, בהשלכת אישיותו של המערער כספורטאי על הגעת הלקוחות לעסק. כך צוין בו, כי הרוכשת מעוניינת לרכוש את הציוד, המלאי והמוניטין של העסק כולו, לרבות המוניטין שנצבר לעסק מחמת "מיהותו, אישיותו וקשריו" של המערער. לכן, לאור הדרך המסתייגת, כפי שהסתמנה בפסיקה, להכרה במוניטין של מפיץ (בהבדל ממוניטין של בעל סימן המסחר) ובפרט כאשר נטענה טענה של העברת מוניטין אישי, היה על המערער לעבור משוכה גבוהה לביסוס טענתו שהעביר את המוניטין האישי שלו בעבור 990,000 ש"ח. הלכה היא שהנטל להוכיח טענה זו מוטל על המערער (ראו רע"א 1436/90 גיורא ארד). המערער לא עמד כלל בנטל זה. לכן, אין בידי ביהמ"ש לקבוע, כי הוכח קיומה של זכות "מוניטין אישי" מיוחדת למערער הניתנת להעברה, דהיינו זכות שיכולה להצדיק את התמורה שהוקצתה למערער בהסכם מכירת המוניטין האישי. דין הערעור להדחות בכל הנוגע לתשלום המס על ידי שני המערערים לגבי הסכום ששולם בעבור מוניטין אישי. גם הערעור בנושא הפטור על פיצויי הפיטורין, נדחה.
תוצאה :
♦ הערעור נדחה.
ניתן ביום 11.6.2012
ב"כ המערערים: עו"ד יהונתן צבי
ב"כ המשיב: עוה"ד חגי גומברוביץ, פרקליטות מחוז י-ם (אזרחי)
