כידוע, פגרת הקיץ של בתי המשפט מתחילה ב-16.7.12 ונמשכת עד ה-31.8.12. ראה תקנות בתי המשפט (פגרות) (תיקון), התשע"ב – 2012.
כללי- תקנה 529 לתקסד"א
תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") קובעת ש"תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת".
המשמעות: במקרים בהם חלה תקנה 529 לתקסד"א - הפגרה לא תובא בחשבון במניין הימים, דהיינו יש להוסיף את מניין ימי הפגרה למועדים הקבועים.
לדוגמא: יש להגיש כתב בי-דין לבית משפט תוך 30 ימים. תקנה 529 חלה. עד ה-16.7.12 (תחילת הפגרה) עברו 10 ימים. דהיינו, החל מסוף הפגרה (31.8.12)- יש לספור עוד 20 ימים = עד ליום 20.9.12.
לנוחיותכם, ריכזנו עבורכם הבהרות בקשר עם "ערעורי מיסים" ופגרת בתי המשפט:
♦ מס הכנסה - לפי תקנה 9 לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), התשל"ט-1978, על ערעור חלה תקנה 529 לתקסד"א (בשינויים המחוייבים ובכפוף להוראות הפקודה ולתקנות) - דהיינו הפגרה חלה.
♦ מע"מ ומס קניה - לפי תקנה 10 לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), התשל"ו-1976, על ערעור חלה תקנה 529 לתקסד"א - דהיינו הפגרה חלה.
♦ ועדות ערר מס שבח - לפי תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדות ערר), התשכ"ה-1965, על ערר חלה תקנה 529 לתקסד"א. בהתייחס לנושא זה, יצויין, כי תקנה 529 לתקסד"א דוחה מועדים שונים בעררי מס שבח, כגון מועדי תגובה לבקשות בכתב, מועדי הגשת כתבי בי-דין ומועדים נוספים המפורטים בתקנות סד"א, אך המועדים להגשת ערר מס שבח ולהגשת ערעור לביהמ"ש העליון מוגדרים בסע' 88 ו-90 לחוק מיסוי מקרקעין ולא בתקנות. לפיכך, מדובר בחקיקה ראשית מול חקיקה משנית.
בנוסף, בבית המשפט העליון בבש"א 4780/96 מנהל מס שבח מקרקעין נ' אברהם פרוט ואח', נטענה טענה בענין תחולתה של תקנה 529 על ערעור מס שבח, כב' הש' תאודור אור, קבע, כי אינו קובע סופית לגבי תחולתה של תקנה 529 ומשאיר זאת ב"צריך עיון". פרט לקיום פסיקה זו (שכאמור אינה מהווה הלכה מחייבת) אין פסיקה הקובעת את ההיפך. לאור האמור ועל אף קיומו של סע' 110 לחוק מיסוי מקרקעין, למען הזהירות, נראה שבהגשת ערר לועדת ערר מס שבח וכן בהגשת ערעור לביהמ"ש העליון בגין החלטת ועדת ערר, יש לפעול עפ"י סע' 88 ו-90 לחוק מס שבח, דהיינו להתייחס למועדים הקבועים בחוק כאילו לגביהם לא חלה הפגרה. זאת, עד ששאלה זו תוכרע ע"י ביהמ"ש או ע"י המחוקק.
♦ יצויין, כי בהליך פלילי בבתי המשפט הפגרה אינה חלה.
