מס רכישה מוטל על שווי הרכישה של המקרקעין.
כדי לקבוע מהו שווי הרכישה, מעיין מס שבח בהסכם בין הצדדים ולרוב גם מקבל את המחיר הנקוב בו, אלא אם על פי ההסכם, משלם הקונה סכומים במקומו של המוכר, ואז יש לגלם אותם בשווי הרכישה לצורך חישוב מס רכישה ואף חישוב מס שבח.
למשל, אם הרוכש לוקח על עצמו את תשלום מס השבח החל על המוכר, או אם הקונה מתחייב לשלם עבור המוכר את המשכנתא הרובצת על הנכס, יקבע שווי הרכישה בהתחשב בסיכום זה, ויגדל בהתאם.
שווי הרכישה ישתנה ויגדל (ואיתו גם מס הרכישה) גם במקרים נוספים. השבוע יצאה בחלטה של ועדת ערר שהטילה מס רכישה על תשלום ששילם הקונה לעורך הדין עבור טיפול בעסקה.
לטענת מס שבח, מדובר על הוצאה מעורבת, שהיא הוצאה משפטית לעורך הדין המלווה של הפרויקט. מדוע אני אומר הוצאה מעורבת? משום שעורך הדין אחראי לרישום הדירה בטאבו/ רישום בית משותף בתום הפרויקט, ומדובר בחובה הן של הרוכש והן של הקבלן.
אלא, שאת התשלום עבור השירותים שמעניק עורך הדין, משלמים רק הדיירים. הם חתמו על הסכם לפיו הם מחויבים לשלם אחוז מסויים משווי הדירה לעורך הדין, וסכום זה מהווה את מלוא התמורה עבור כלל השירותים שהעניק עורך הדין.
במקרה שלנו, שילם הרוכש 1.5% משווי הדירה כשכר טרחה, שהסתכמו לכ 630,000 ש"ח (שכר הטרחה, לא מחיר הדירה. אני מודה שזה מבלבל קצת בסכומים האלו....). ועדת הערר קובעת שיש להוסיף לשווי הרכישה סך השווה למחצית משכר הטרחה ששילם הקונה לעורך הדין, שכן לטעמה מדובר בתשלום עבור הקבלן, ולכן יש לגלם אותו.