♦ ביום 26/12/04 הוחלט להפריט את בז"ן בשני שלבים, בשלב ראשון החברה תפוצל לשניים ובשלב השני ימכרו מניותיה לידיים פרטיות יחד עם הנפקת חלק מהמניות לציבור. עם קבלת ההחלטה, התגלעו מחלוקות בין הנהלת בז"ן לעובדים אשר התנגדו למהלך ההפרטה וביקשו להבטיח את זכויותיהם בהסכמים. בסופו של יום ולאחר משא ומתן ממושך נחתמו בין הצדדים הסכמים ומהלך יצא לדרך.
במסגרת המהלך נקבע, כי העובדים שנשארו ו/או עברו לחברה אחרת יקבלו מענקי פיצול ו/או מענקי הפרטה ואכן העובדים קיבלו מענקים אלה במהלך השנים 2006 ו2007 .פקיד השומה ביקש לראות בתקבולים אלו כהכנסת עבודה אצל המערער על פי הוראת סעיף 2(2) לפקודת מס ההכנסה (להלן – הפקודה) ועל כך הוגש ערעור ע"י המערער שביקש לראות בתקבולים אלה כהכנסה הונית.
♦ לטענת המערער - לעובדים, לא כל שכן, לעובדים בתאגיד ממשלתי, זכויות מוקנות למקום עבודתם ולזהות מעבידם. לפיכך עומדת להם זכות מוכרת להתנגד לכל שינוי מבני, להתנגד לפיצול המעסיק לגופים נפרדים ולהתנגד להעברת השליטה במעביד לידיים אחרות. זכות זו של העובדים הינה "זכות או טובת הנאה ראויה" הנכללת בהגדרת נכס על פי סעיף 88 לפקודה. מכירת "הנכס" – דהיינו ויתור על הזכות הראויה - מהווה על כן, לגישת המערער, "מכירה" של נכס ותקבול המתקבל עבור "מכירה" זו הינו תקבול הוני.
כאשר עוסקים במיסוי על רווח ההון, מחויבת הכרעה גם בשאלת מועד רכישת הזכויות עבורן שולמו המענקים ועל כך המערער טען, כי המענקים מהווים פיצוי הצופה פני עתיד. מכאן מסיק הוא, כי מועד רכישת הזכות להתנגד למהלכים לשינוי המבנה הארגוני איננו יכול להיות קודם למועד ההחלטה על הפרטה, דהיינו 26/12/04.
♦ לטענת המשיב, כי מענק הפיצול ומענק ההפרטה שקיבלו העובדים מהווה אצלם הכנסת עבודה במובן סעיף 2(2) לפקודה. המשיב טען, כי המענקים שולמו לעובדים בזיקה ליחסי העבודה שבין הצדדים ובקשר לעבודתם אצל בז"ן בעבר.
לגישתו, הזכות העומדת לעובדים להתנגד למהלכים הכוללים שינויים מבניים, הייתה חלק אינטגראלי מיחסי העבודה בינם לבין מעבידם, ועל כן יש לראות בפיצוי שניתן להם כתוספת שכר חד פעמית. המשיב סבור, כי יש לבחון את נסיבותיו הפרטיות של המקרה, מהם הוא למד, כי כל זכויות העובדים נשמרו להם במסגרת ההסכמים שנחתמו אגב ההפרטה. לפיכך, המענק נועד לשמור על "שקט תעשייתי" ולא היווה פיצוי על אובדן זכויות. לעניין מועד הרכישה, לדעת המשיב, מועד רכישת הזכויות הינו מועד תחילת העסקתו של כל עובד.
ביהמ"ש המחוזי חיפה – כב' השופט רון סוקול:
♦ ביהמ"ש מזכיר, בטרם הדיון בטענות השונות, כי לסווג השונה ולעיתוי מועד רכישת הזכויות ישנה נפקות ממשית לעניין שיעורי המס שישלמו העובדים והמערער בתוכם.אם המענקים מהווים הכנסת עבודה אצל העובדים, הרי שהמס שישולם בגינם יחושב על פי שיעור המס השולי בו מחויב כל עובד וכאמור בסעיף 121 לפקודה. מאידך, אם עסקינן בהכנסה הונית המחויבת במס על פי פרק "ה" לפקודה, יוטל מס רק על רווח ההון הריאלי שצבר כל עובד ושיעור המס יוגבל על פי סעיף 94 לפקודה ל 20% מס בגין הרווח שנוצר לאחר 2003 ומס שולי לפני 2003. ביהמ"ש קבע, לעניין סיווג ההכנסה, כי יש להעדיף את עמדת המערער, כלומר מענקי הפיצול וההפרטה ייחשבו כהכנסה הונית בידי העובדים.
להלן טיעוניו של ביהמ"ש:
♦ ביהמ"ש קבע, כי תקבול שמקבל עובד ממעבידו יסווג בשים לב למהותו וטיבו ובהתאם לעילת תשלומו. ביהמ"ש מפנה לפס"ד התעשייה האווירית בו נפסק, כי מקום שבו מבקש מעביד לבצע שינוי אורגני (שינוי חוץ ארגוני) עומדת לעובד הזכות להמשיך בחוזה העבודה עם מעסיקו הקודם ואם המעסיק אינו מוכן להמשיך ולהעסיקו, עומדת לעובד הזכות לקבלת פיצויי הפיטורים. עובד המסכים לשינוי המבני, ומסכים להמשיך לעבוד אצל המעסיק החדש, מוותר על זכותו החוזית לעבוד אצל מעסיקו הקודם ומוותר על זכותו לפיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם. זוהי הזכות עליה מוותר העובד שבגינה משולם הפיצוי. כעת נותר לבחון מהי מהותו של תשלום שמשולם לעובדים על מנת שיוותרו על זכויות אלו ויסכימו לשינוי, וליישם את ההכרעה על המקרה שלפנינו.
♦ ביהמ"ש קבע, כי תשלום בגין ויתור של עובד על זכותו להמשיך לעבוד, קרוב יותר במהותו "למענק פרישה" מאשר לשכר ועל כן נכון יותר לסווגו כהכנסה הונית.ביהמ"ש קבע, לעניין מועד הרכישה, כי גם בסוגיה זו יש להעדיף את עמדת המערער. אין חולק, כי מיד עם תחילת עבודתו קמות לעובד זכויות שונות כלפי מעבידו. עם זאת הזכות שבה עסקינן, דהיינו הזכות לדרוש מהמעסיק להמשיך להעסיק את העובד בעת שינוי מבני ולהתנגד לשינויים אורגניים, קמה לעובד רק מרגע ההחלטה על אותו שינוי. כל עוד לא הוחלט על שינוי שכזה, לא עומדת לעובד כל זכות בת-מימוש והיא נותרת כזכות ערטילאית היפותטית. יתרה מזאת, גם הצדדים לא נתנו משקל מלא לתקופת העסקתו של כל עובד ולא הניחו כנקודת מוצא לחישוב כי העובד רכש את זכותו כבר עם תחילת העסקתו.
התוצאה:
♦ הערעור התקבל
ניתן ביום 26.01.11
ב"כ המערער: עו"ד מהולל, עו"ד נועה לב גולדשטיין
ב"כ המשיב: עו"ד ליפשיץ מפרקליטות מחוז חיפה