מי יחשב "צאצא" של אדם לצורך חוק מס שבח?/
ישנם הטבות או הגבלות רבות בחוקי המס, שניתנות או מוטלות רק על צאצאים.
נשאלת השאלה: מיהו צאצא? האם רק בן/בת? כולל או לא כולל נכד ונין? אולי כל בן משפחה שהוא?
לפי החלטת ו"ע בעניין חסון, התשובה היא - כל יוצא חלציו, כולל בן, נכד, נין, בן נין, כולם יחשבו "צאצא". אבל, אח או בני אח, לא יחשבו צאצא.
בו"ע בעניין שטפן, נדונה השאלה האם בן של ידועה בציבור יחשב "צאצא" של הידוע בציבור. במקרה שנדון שם, לאמא הביולוגית היתה דירה, ובמותה הורישה את הדירה לידוע בציבור שלה, כשהוא מתחייב להוריש את הדירה במותו לבנה של האם.
ועדת הערר קובעת שהבן לא יהיה זכאי לפטור על דירה שהתקבלה בירושה, שכן אחד התנאים לפטור הוא שהדירה התקבלה בירושה מהורה. ועדת הערר קובעת שהידוע בציבור של האם איננו נחשב להורה של הבן, כי לא בוצע אימוץ לפי החוק.
ועדת הערר נסמכת על הוראות חוק הירושה שקובעות שרק קשר גנטי יחשב צאצא, ולעניינים מסויימים גם בן מאומץ שאומץ על פי הדין.
מגדילה לעשות ועדת הערר וקובעת הוצאות בסך 5,000 ש"ח על הבן, למרות שבדעת מיעוט אומרת אחת מחברי הוועדה כי יש להמנע מלהטיל הוצאות.
ואני אומר: לפעמים, מרוב משפט אנחנו מפספסים את הצדק.
בתורה כתוב "ועשית הישר והטוב". רש"י מפרש זאת כחובה המוטלת על כל שופט ובעל תפקיד לפסוק לפנים משורת הדין, במקרים בהם פסיקה לפי שורת הדין תביא לחוסר צדק או שתחטיא את המטרה.
ר' יוחנן אמר: "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה...שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין".
במקרה דנן ניתן היה לראות בהורשה כהורשה של האם לבנה, שבוצעה דרך הידוע בציבור. ניתן היה לקבוע דברים נוספים אם היו רוצים ללכת לקראת הבן, אבל בחרו לפעול לפי שורת הדין, גם כשברור היה לפחות לחלקם שמביאים למשפט שאיננו משפט צדק.
מה חבל.
