באחרונה פורסם, כי רשות המיסים מקדמת מהלך לפיו ייקבע מבחינתה, כי הכנסות המלצרים מתשר ("טיפים") יחשבו כהכנסה של בעל המסעדה בכל הנוגע למס הכנסה, מע"מ ולעיתים גם לביטוח לאומי.
סוגיית הטיפים אינה שייכת רק לענף המסעדנות, אלא גם לתחומי שירותים נוספים כגון מספרות, הובלות, נותני שירותים באירועים (זמרים, רבנים וכו') ועוד, שגם עליהם רשות המיסים לא פוסחת וככל הנראה יכללו במסגרת המהלך החדש כל ענפי השירותים שנוהגים לקבל טיפים.
♦ המהלך איננו מתבצע באמצעות חקיקה, אלא מדובר בחוזר מקצועי / הנחיה שרשות המיסים מעוניינת לפרסם (בפועל טרם פורסם) ולפיכך מדובר "בפרשנות מחודשת" שנותנת הרשות לחוק, ולא בחוק חדש. לא ברור מהיכן שואבת רשות המיסים סמכות לפעול בניגוד להלכה מחייבת מבית המשפט העליון.
♦שינוי הפרשנות מצד רשות המיסים נולד עקב הפסיקה האחרונה (פס"ד אסתר כהן) בנושא, שם נקבע, כי הטיפים הינם "הכנסת עבודה". לאור זאת, החליטה רשות המיסים, לקדם מהלך לפיו אם הטיפים נחשבים הכנסת עבודה שהמסעדה משלמת לעובדיה (המלצרים), הרי שגביית הטיפים הינה הכנסתה של המסעדה ובאחריותה, על כל הנובע ומשתמע מכך. ולכן, לדעת רשות המיסים, המסעדה מחויבת לדווח על ההכנסה מהטיפים כהכנסה "רגילה".
מהלך זה מנוגד לדעתו הרווחת של בית המשפט העליון שקבע במסגרת שלושה פסקי דין שונים כי הכנסה מטיפים הינה הכנסה של המלצרים, ולא של המסעדה, כל עוד הם נתקבלו באופן וולונטרי מהלקוח.
הנשיא דאז מ. שמגר בפס"ד ספארי הולדינגס, קבע בנוגע לדמי שירות הניתנים על ידי הסועד באופן וולונטארי למלצר, כי:
"תשלום תשר למלצר, אשר נעשה על בסיס וולונטארי, לפי רצונו הטוב של הסועד ומידת שביעות רצונו, נהוג לומר, כי אין המדובר בהכנסה של בעל המסעדה, כי אם בהכנסה של המלצר".
כמו כן דברים דומים נאמרו גם בשני פסקי דין נוספים שהתקבלו בנושא (ע"א 497/89 עמירם
אמיתי נגד פקיד שומה ת"א 1 ו- ע"א 9229/99 פקיד שומה ת"א 1 נגד יגאל ליברמן ואחרים).
חשוב לציין, כי פסקי הדין הנ"ל הינם ההנחיה האחרונה שנאמרה בבית המשפט העליון ובאופן שלא משתמע לשתי פנים בנושא דיווח ההכנסה מטיפים, ולפיכך זוהי ההלכה המחייבת היחידה הקיימת בנושא נכון להיום.
♦ להזכירכם, הלכה מחייבת מביהמ"ש העליון כמוה כחוק (חקיקה שיפוטית) ולכן מהלך מסוג זה מנוגד לחוק. המהלך, לא רק שנוגד את רוח החוק אלא נוגד הוא גם את רוח התקופה המתיימרת להיות "חברתית". המהלך עשוי לפגוע קשות בשכרם הדל של המלצרים, שכן לאחר המהלך ינוכה משכרם לא רק מס הכנסה וביטוח לאומי, אלא גם תועמס עליהם תוספת המע"מ בשיעור מלא על כל גובה שכרם, גם אם שכרם מינימאלי, וזוהי גזרה שאין לעלות על הדעת. הרי הניסיון מלמדנו שגזירות שכנגד המסעדות יועמסו בסופו של יום על המלצרים.
♦ אם המלצרים יתאגדו וייפנו באופן אישי לרשות המיסים, ככל הנראה הם יהיו זכאים לפטור מע"מ בגין שכרם מהטיפים. במידה והמלצרים יצליחו להתאגד מול בעלי המסעדות, דבר שאיננו סביר שיקרה, בין היתר, לאור העובדה שאין איגוד אורגני שכזה נכון להיום, וידרשו מבעלי המסעדות לספוג בעצמם את עלויות המס הנוספות שיוצרו עקב המהלך, הרי שבעלי המסעדות יאלצו לגלגל עלות זאת על הצרכן, כך שגם אפשרות זו נוגדת את רוח התקופה בה מחירי השירותים מרקיעים שחקים ומותירים את הצרכנים מול שוקת שבורה.
לאור האמור, אנו סבורים כי לא ראוי שרשות המיסים תוציא חוזר זה באישון לילה בצורת מחטף ומבלי להיוועץ עם גורמים ייצוגיים מתחום המסעדות, כדוגמת "איגוד המסעדות", משרד התמ"ת וכו' על מנת לברור את כל האפשרויות על פיהן ניתן למצוא את דרך המלך בה תופחת הפגיעה בצדדים לרבות המלצרים, המסעדות וגם רשות המיסים. וכל זאת תוך כיבוד שלטון החוק וביניהם החלטות בית המשפט העליון.
