♦ביום 11.10.2012, פרסמה רשות המיסים הודעה (להלן:"ההודעה"), לפיה הוועדה לבחינת סוגיית "חברות ארנק" וחברות החזקה ממליצה למסות באופן שוטף את הרווחים הבלתי מחלוקים בחברות אלה. הועדה התכנסה לאור ההמלצות עפ"י דו"ח טרכטנברג שביניהן הומלץ לבחון את היבטי המס הכרוכים בהתאגדותם של יחידים ב"חברות ארנק".
♦ למען הבהירות נציין, כי "חברות ארנק" הינן חברות אשר מיוסדות על ידי יחידים, בד"כ שכירים, אשר משכורתם גבוהה באופן ניכר, או ע"י בעלי מקצועות חופשיים המדווחים על הכנסה חייבת גבוהה, כאשר במקום לקבל את שכרם בתלוש משכורת או במסגרת עוסק מורשה, הם מקבלים את שכרם כנגד חשבונית שמוצאת על ידי חברה שמוקמת על ידם לטובת עניין זה בלבד (להלן: "החברה"). כמו כן, לטובת מחייתם השוטפת, אותם יחידים "מושכים משכורות" מהחברה, כמובן בסכום נמוך הרבה יותר מהכנסת החברה המדווחת. יתרת ההכנסה שלא נמשכת באמצעות משכורת כאמור, ממוסת במס חברות בלבד ובכך נחסך, לפחות באופן זמני, בגין חלק מההכנסה שנותר בחברה ושלא "נמשך" באמצעות משכורת, חלק מהמס השולי הגבוה המוטל על הכנסת יחיד וכל הביטוח הלאומי בגינה. והרי הכלל הידוע: "מס נדחה הוא מס נחסך".
♦הועדה ממליצה למסות את "חברות הארנק" וגם חברות החזקה פרטיות עפ"י שתי חלופות אפשריות כאשר האפשרות הראשונה היא למסות את בעלי המניות היחידים בגין מחצית מרווחי החברה שלא חולקו. לא ברור בשלב זה, עפ"י ההודעה, כיצד יקבע אופן המיסוי, קרי, האם הכנסה זו תמוסה כדיבידנד המחויב בשיעור מס של 30% או כמשכורת/הכנסה חייבת המחויבת עפ"י שיעור המס השולי של היחיד והמחויבת גם בדמי ביטוח לאומי. אפשרות המיסוי השנייה המומלצת ע"י הועדה היא לחייב חברות בעלות אחוז רווחיות גבוה שלא חילקו דיבידנדים משמעותיים, בתשלום ריבית בגובה שבין 4% ל- 8%, בגין סכום המס הנובע מהרווחים הבלתי מחולקים של החברות. גם לגבי חלופה זו קיימת אי בהירות לגבי המועד בו תשולם ריבית זו, האם בתום כל שנה או לחילופין, במועד חלוקת הדיבידנד בפועל. אי בהירות נוספת קיימת לגבי מהו אחוז רווחיות גבוה ומהם דיבידנדים משמעותיים כאמור בהודעה.
♦ בהודעה אף צוין, כי "המהלך כולו נעשה בשיתוף נציגים בכירים מלשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס". אין ספק, כי שיתוף גורמים אלה עשוי להוביל לאיזון טוב יותר בין האינטרסים של המדינה לבין האינטרסים של האזרחים שכביכול מיוצגים ע"י גורמים אלה, אך ראוי היה לשתף אף גורמים נוספים אשר מזוהים עוד יותר עם "האזרח הקטן" אשר עלול להיפגע מהמלצות הועדה כגון: לשכת המסחר, אירגוני עצמאיים, ועדים שונים וכיוב'.
♦ לדעתנו, המלצות הועדה אשר צפויות להתקבל עפ"י ההודעה עשויות לפגוע במספר זכויות יסוד כגון הזכות להתאגד וחופש העיסוק ואף חורגות ממספר עקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון: עקרון השוויון ואיסור אפליה, ואף הזכות הקיימת לכל אדם לתכנן את המס בהתאם לחוק, שכן נכון למועד זה, המדינה מאפשרת לאזרחיה לפעול במהלך עסקיהם הן כיחידים והן במסגרת חברה. כמו כן, עפ"י חוק החברות, חברה רשאית לפעול בכל עיסוק המוגדר בתקנונה ונכון להיום אין מגבלה לגבי עיסוק כלשהו כל עוד מדובר בעיסוק חוקי. על כן, אין מגבלה חוקית על בעלי מקצועות חופשיים ו/או שכירם לפעול במסגרת חברה. כמו כן, בל נשכח כי בעלי מקצוע חופשיים מקימים עסק לכל דבר ועניין לרבות לקיחת סיכונים, עמידה בהוצאות וכו'. לגבי שכירים, ניתן במידה מסוימת לאבחנם באופן שונה מבעלי מקצועות חופשיים שכן, אם מדובר בשכיר הפועל באמצעות חברה אך יחד עם זאת נשמרות גם זכויותיו כשכיר בהתאם לדיני עבודה, הרי שאותו שכיר נהנה "לכאורה" מכל העולמות. מצד אחד הוא נהנה מהטבות המס המיועדות לחברות ומצד שני הוא גם נהנה מכל זכויותיו כעובד וכאדם פרטי ולכן ראוי, כי אותו עובד שכיר ייהנה מהטבות המס החלות על חברה רק לאחר שיתפשט הוא מכל זכויותיו כעובד שכיר עד אשר ניתן יהיה להתייחס אליו כבעל מקצוע חופשי לכל דבר ועניין.
♦ בחוזר לדיון לעיל, אין מקום לדעתנו להפלות בעלי מקצועות חופשיים לעומת בעלי עסקים אחרים אשר המלצות הועדה אינן נוגעות להם בכך שאופן מיסוי חברה של בעל מקצוע חופשי יהיה שונה ממיסוי חברה רגילה. נראה גם שהדבר לא יעבור את מבחן בג"ץ (אם וככל שיוגש). כמו כן, צבירת הון בלתי מחולק בחברה מהסוג אליה מכוונת הועדה אומנם במידה מסוימת פוגעת בהכנסות המדינה ממיסים בטווח הקצר אך מנגד היא מעודדת התרחבות עסקים ובעלי מקצועות חופשיים לרבות העסקת עובדים נוספים בעתיד וכל זאת בזכות ההון הצבור.
♦לטעמנו, כחלק מהאמירה המפורסמת לפיה: "זכותם ואף חובתם של מומחים בענייני מסים לתכנן עסקאות משפטיות כך שלא תהיינה עתירות מס... " (כב' הנשיא דאז שמגר בפס"ד חזון - ע"א 4639/91), בנסיבות שבן חברת הארנק עומדת בתנאי הדין (תכנון מס לגיטימי, טעם מסחרי וכו'), הרי שיהיה קשה ואף אסור לרשות המיסים למנוע מהעוסקים להתאגד כאמור.
♦ לסיכום, אנו סבורים, כי המלצות הועדה צריכות לבוא בהרמוניה עם זכויות היסוד והעקרונות המוזכרים לעיל שאם לא כן, צפוי כי אזרחים רבים שימצאו עצמם ניזוקים מהמלצות הועדה בניגוד לדין, כך שהמלצות אלה ככל הנראה יועמדו למבחן בג"ץ ולבטח לבחינה פרטנית.
