♦ ביום 7.10.2012 ניתנה ע"י כב' הש' נחמה נצר מביהמ"ש המחוזי בב"ש החלטה בבקשה שהוגשה במסגרת ע"מ 16219-03-12 קורנס מפעלי מתכת נ' מע"מ אשדוד
בענין בקשת המערערת למתן הוראה לרשות המסים לגילוי המידע הקשור לצדדים שלישים (להלן: "פס"ד קורנס") החלטתה של כב' הש' כוונה לרשות המסים ו"מורה" על הסרת חיסיון, במסגרת סעיף 142 לחוק מע"מ (להלן:"החוק"). במסגרת פס"ד קורנס הוגשה בקשה ע"י המערערת (חב' הקורנס מפעלי עופרת באמצעות עו"ד יעקב קסטל) לגילוי מידע המצוי בידי רשות המיסים על 4 חברות שונות, מהן קיבלה המערערת חשבוניות, לרבות דוחות תקופתיים. כב' הש' נצר דחתה את טענותיה של הרשות, כי מדובר בדרישה בלתי מוצדקת לקבלת מידע עסקי אודות עסקים אחרים. כך גם נדחתה טענת הרשות, כי קיים חיסיון על המידע בנוגע לנישומים אחרים. עוד, מציינת כב' הש' ובכך מרחיבה את הזכות למידע, כי אין צורך בקיומה של תשתית רלוונטיות של המסמכים לגביהם נדרש הגילוי ומספיק להצביע על אפשרות קיומה של הזיקה. וכך נקבע בעניין קורנס: "אומנם נכון כי על המבקש הגילוי להניח מראש תשתית לקיומה של זיקה – רלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש לביסוס הגנתו, אלא שנדמה כי הגישה השיפוטית אינה קפדנית מידי, ודי בכך שניתן יהיה להצביע על אפשרות קיומה של זיקה, ובכך להצדיק הגילוי...".
♦בכתיבת ההחלטה התבסס ביהמ"ש, בין היתר, על רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מע"מ, (להלן: "פרשת ד.נ.ד."), שם נקבע על ידי כב' הנשיא ברק, כי נקודת המוצא השיפוטית היא, כי הכלל הנוהג הוא כלל הגילוי, והחיסיון הינו החריג. בהמשך בפרשת ד.נ.ד. נקבע, כי: "הוראות הסודיות אינן משנות את הכלל בדבר גילוי. הן אך מצדיקות סודיות אם מתקיימת תכלית הוראת הסודיות, ותכלית זו גוברת על תכליות אחרות. הכלל הוא אפוא כלל הגילוי גם בדיני המס".
♦יצוין, כי המגמה של "גילוי ראיות" נלמדת מהליכים פליליים, וכך כב' השופטת נצר מביאה את דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 4857/05 טלי פחימה נ' מדינת ישראל (נבו 2005): "איזון השיקולים בסוגיית גילוי ראייה חסויה הוא, לעיתים, מורכב ורב השלכות, אולם לעולם כפוף הוא לעקרון לפיו מקום שראיה חיונית היא להגנתו של הנאשם, כי אז אין לקיים לגביה חסיון ויש להורות על גילוייה...".
♦בהחלטת כב' הש' מיכל ברק-נבו בת"פ 5306-08 מדינת ישראל נ' דורון ואח' (פורסם בנבו), לא נתקבלה בקשה דומה של המדינה בענין החיסיון. באותו הליך הוגשה בקשה ע"י המדינה בדבר חיסיון בנוגע להליך "גילוי מרצון" של חלק מחברי קיבוץ, וזאת בניגוד להתייחסות מקובלת "שונה" כלפי נישומים קשורים אחרים שהחליטו "לחזור בתשובה" ולתקן את דיווחיהם. ובכך שוב הסיר בית המשפט את החיסיון לצורך גילוי האמת ועשיית משפט צדק.
♦בנוסף, ביום 27.7.08 ניתנה החלטה בביהמ"ש לענייני משפחה בבש"א 54395/08 ר.פ. קטינה ואח' נ' ג.ס. ואח', המצמצמת את חובת הסודיות וקובעת, שהסודיות אינה חלה על מידע "החיצוני לטיפול בתיק". באותו מקרה דובר בתביעת אבהות, אשר הוכחתה מהווה תנאי להכרה בילדים ובאמם כבעלי מעמד חוקי במ"י. לדברי המבקשים הם לא הצליחו לאתר את המשיב - האב בשום מקום. אימם של המבקשים ידעה, כי האב עובד בבית מלון, והיא הייתה מעוניינת להמציא למקום עבודתו את כתבי הטענות וכן להפנות את משטרת ישראל לכתובת עבודתו לצורך ביצוע צו הבאה. מאחר ולטענתה של האם לא הייתה לה דרך אחרת לאתר את המשיב, בעיקר נוכח מצבה הכלכלי, ביקשה מביהמ"ש להורות לפ"ש נתניה למסור לביהמ"ש מידע בדבר מקום עבודתו של האבא. ביהמ"ש קיבל את בקשת האם וקבע, כי אמנם סעיף 231 לפקודת מס הכנסה קובע חובת סודיות מוחלטת, עם זאת, דיוק בלשון סעיף 231 לפקודה מורה, כי האיסור לגילוי מידע מתייחס ל"הכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו", דיוק בלשון זו מורה, כי פרט אשר איננו פרט המתייחס להכנסה, - לא חלה עליו חובת הסודיות הגורפת. לפיכך הורה ביהמ"ש לפ"ש למסור את המידע המבוקש.
♦עוד יצוין, כי לרוב, בבקשות מסוג זה נטען ע"י הרשות, כי בהתנגדותה היא מבקשת להגן על פרטיותם של הנישומים האחרים (שאינם קשורים להליך בו מתבקש הגילוי). אך לנישומים שמדובר בעניינם לעיתים עשוי להראות הדבר כאילו הרשות מנסה למנוע מהם משפט אמת "בהסתתרותה" מאחורי "חומת הסודיות", בכך שאינה מציגה לנישום/המערער מסמכים שעלולים "להזיק" לה. ר' לענין זה החלטה של כב' הש' מ' אלטוביה, בבש"א 6338/07 תמר בן ניר בן יקר נ' פ"ש, שחייב את רשות המיסים להזכיר גם את המסמכים שנמצאים בידה ו"שמזיקים" לה.
♦ לסיכום, נראה, כי גישת הפסיקה נוטה להרחיב את זכויות הנישום, להקפיד על הגנתו ולהורות על גילוי מידע חיוני; וכנגד זאת לצמצם את חובת "הסודיות" של רשות המסים עפ"י סעיף 142 לחוק. לטעמנו לאור מאזן הכוחות בין רשות המיסים לאזרח, הרי שמדובר בתכלית מבורכת. עתה נותר לעקוב ולראות האם רשות המיסים תגיש בר"ע לעליון בעניין קורנס, כדי לנסות ולתקן את הסדקים שנפערו בחומה, והסוגיה תוכרע בעליון.
♦ לפסיקה נוספת והרחבות, ר' גם במאמר : סדקים "בחומת הסודיות ".