♦ ספר החוקים מספר 2354 (מיום 14.5.2012) הוקדש לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 190 והוראת שעה(להלן: "התיקון"), לרבות תיקון מס' 8 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "התיקון העקיף"). כוונת המחוקק הייתה לחולל מיני רפורמה במיסוי הפנסיוני, וגם לתת מענה לתופעות בלתי רצויות שונות, שמקורן בעיקר בתיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (להלן: "תיקון 3"). במסגרת התיקון נכללה הקלה מסוימת בהוראות סעיף 32(9) לפקודת מ"ה ובוטל האיסור השרירותי על ניכוי הוצאה בשל תשלומים לקופת גמל לקצבה, שמשלמת חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם עבור בעל שליטה שהוא "חבר", אך יחד עם זאת הוגבל ניכוי סכום ההוצאה בשל קצבה, המשולמת על ידי חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם, למי שהיה עובד בחברה ובעל שליטה בה (או לקרובו). להלן סקירת השינויים העיקריים, כעולה מהתיקון והתיקון העקיף: הגדלת שיעור הפטור ממס לקצבה מזכה.♦במהלך מדורג של ארבע פעימות (43.5% החל מיום 1.1.2012, 49% החל מיום 1.1.2016, 52% החל מיום 1.1.2020 ו-67% החל מיום 1.1.2025) יוגדל שיעור הפטור ממס מתקרת הקצבה המזכה, גם אם הקצבה המשולמת בפועל תהא בסכום נמוך מתקרת הקצבה המזכה.♦מי שקיבל מענקים פטורים בעד שנות עבודה שקדמו לגיל הזכאות (לא כולל מענקים למי שפרש בשל נכות, לפי חלופה 2 להגדרת "גיל פרישה" ולא כולל מענקים לפורשים מצה"ל ומכוחות הביטחון), יקבל פטור מופחת מהמס, בשל קצבה מזכה, שייקבע על ידי הפעלת "נוסחת השילוב".♦נוסחת השילוב (שנקבעה בתיקון) נבנתה במתכונת שמביאה בחשבון את סיכום המענקים הפטורים שנתקבלו - אך לא יותר מאשר מענקים בעד 32 שנות עבודה - ויחד עם זאת לא תקטין את שיעור הפטור מהמס, מקצבה מזכה, בשיעור העולה על 35% מהקצבה המזכה. כלומר, התוספת המדורגת לשיעור הפטור מהקצבה המזכה (מ-35% מהקצבה המזכה לפני התיקון ועד ל-67% ממנה, החל מיום 1.1.2025) תינתן למקבל הקצבה גם אם קיבל את מלוא המענקים הפטורים מהמס שיכול היה לקבל, לפני שהחל לקבל קצבה מזכה. הפרדת ועיבוי מסלול הפטור ממס, לקצבה מוכרת ♦.בניגוד למצב שקדם לתיקון, בוצעה הבחנה בין הפטור האפשרי מהמס בגין קצבה מזכה, לבין הפטור האפשרי מהמס בגין קצבה מוכרת. ♦ קצבה מוכרת הינה קצבה המשולמת ליחיד שמלאו לו 60 שנים (או שפרש לפרישה מוקדמת בשל נכות), המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, הנובעת מתשלומים פטורים. ♦תשלומים פטורים יכולים להיות סכומים שבעת ששולמו עבור העובד לקופת גמל לקצבה חויבו במס (או ששולמו מהנטו ללא כל הנאת מס), וכן כספים שהועברו ל"חשבון חדש" או ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ולא היה זכאי בשלהם לזיכוי ממס (לפי סעיף 45א) או לניכוי (לפי סעיף 47). ♦"חשבון חדש" הוגדר כהעברה של כספי פיצויים שאינם טעוני מס, או לאחר ניכוי המס החל, לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה, שלא ניתן להפקיד אליו כספים נוספים. גם העברת כספי מוטבים (מקופות גמל קיימות) מתאפשרת לאחר התיקון לחשבון חדש, בתנאים דומים. אפשרויות נוספות להיוון קצבה. ♦ הותר היוון פטור ממס של "קצבה מוכרת", עד ל-67% מתקרת קצבה מזכה כפול מכפיל ההמרה להון (כיום - 180). ♦ היוון קצבה מוכרת מעבר לתקרת ההיוון הפטורה אפשרי, אך יהא כרוך בתשלום מס בשיעור של 15% על רכיב הרווח הנומינלי. ♦ קבלת מענקים פטורים תפחית את סכום ההיוון הפטור.♦ היוון של קצבה מזכה הינו אפשרי, בכפוף לתקנות הקופה ובתנאי שנותרת קצבה מזערית. הסכום המהוון יהיה בחלקו פטור ממס (היוון הפטור הצפוי, בהתחשב בנוסחת השילוב), והיתרה תחויב במס לפי שיעור המס השולי החל על הכנסה מיגיעה אישית של הנישום (בוטל הקנס של 35%). ♦ ניתן לבקש פריסת הסכום המהוון, בהתאם להוראות סעיף 8(ג)(3) לפקודה ולכללי הפריסה שינוי לגבי כספי מוטבים, שנותרו בקופות גמל. לפי המצב שלפני התיקון, כספי מוטבים שלא נמשכו לאחר תיקון 3 מקופות הגמל, במהלך תקופה קצובה לאחר פטירת העמית, הפכו למעין "הפקדה רעיונית" של המוטבים, על כל הכרוך בכך (לפי פרשנותם של אנשי הפיקוח על שוק ההון והחיסכון). בכך, נוצר תמריץ שלילי של ממש להשארת הכספים בקופות הגמל, ובמקרים רבים בחרו המוטבים למשוך אותם מהקופות. היו כאלה שהתריעו על כך, מבעוד מועד, אך הדברים נפלו על אוזניים ערלות באיחור. ♦ובמסגרת התיקון העקיף נקבע, כי לעניין דיני המס בלבד יראו כספים המגיעים למוטב מקופת גמל לא משלמת לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, שלא נמשכו בידי מוטב בתוך שלושה חודשים מיום פטירתו של העמית, ככספים שהועברו לחשבון חדש (כלומר, הכספים ייחשבו, לצרכי מס, כתשלומים פטורים). ♦ השינוי ימנע את התופעה של משיכת הכספים מקופות הגמל על ידי המוטבים, שכן הכספים המופקדים בקופות גמל במסגרת החשבון החדש ניתנים למימוש (בגיל 60) במסגרת של קצבה פטורה ממס, ולחילופין ניתנים למשיכה, תוך תשלום מס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי. יום תחילתו של התיקון הוא ביום 1.1.2012, ונכללו בו גם הוראות תחולה והוראות שסקירתן חורגת ממסגרת רשימה זו.
לאחרונה גם פירסמה רשות המיסים.
