♦המערערת עוסקת בתחום של ניטור שיחות טלפון. עד לשנת 1999 הייתה המערערת חברת-בת של חברת ח. מר תעשיות בע"מ, שהינה חברה הנסחרת בבורסה. עם הקמת המערערת השקיעה בה החברה האם סך של כ-5 מיליוני דולר כנגד הקצאת מניות. בשנת 1997 הנפיקה המערערת את מניותיה בנאסד"ק. במסגרת ההנפקה גייסה המערערת סכום נטו של כ-21 מיליוני ש"ח (לאחר ניכוי הוצאות ההנפקה).
בין הצדדים ניטשות 6 מחלוקות: 1. מהי תקופת זכאותה של המערערת לפטור ממס מכוח סעיף 51(ב)(3) לחוק לעידוד השקעות הון (להלן: "החוק") – מסלול המקנה פטור ממס ל- 4 שנים, בהתקיימות התנאים או מסלול המקנה פטור ממס במשך שנתיים. 2. האם הכנסות המימון של המערערת מפיקדונות בחו"ל, שמקורם בהנפקת המערערת בנאסד"ק, חייבות במס בהיותן חלק אינטגראלי מפעילותה העסקית של המערערת. 3. בשנת 1998 נוצר למערערת הפסד הון בסך 4,900,000 ש"ח עקב מחילת חוב לחברת Mer Telemanagement Solutions, חברת בת בבעלותה המלאה של המערערת, (להלן: "MTS"). בשנת 1999 נוצר למערערת הפסד הון בסך 1,615,000 ש"ח, כתוצאה ממחילת חוב לחברת טלג'נט בע"מ, חברת בת בבעלות מלאה של המערערת (להלן: "טלג'נט"). 4. הוצאות שדרשה המערערת בגין שלשה "חובות רעים", כמשמעות המונח בסעיף 17(4) בפקודה, בשנות 1998 ו-1999. 5. הוצאה שדרשה המערערת בשנת 1997, בגין רכישת 4 מערכות Telelog (להלן: "טללוג"). בעוד המערערת טוענת, כי הטללוג מהווה אצלה מלאי, ולפיכך מדובר בהוצאה פירותית. המשיב טוען, כי מדובר בהוצאה הונית. 6. המערערת טוענת, כי הוצאות תשלומים שביצעה בקשר לשיווק מניותיה בנאסד"ק ותשלומי אגרה בכל שנות המס נשוא הערעור מותרות בניכוי כהוצאה שוטפת.
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב – כב' השופט מגן אלטוביה:
♦המערערת קיבלה אישור לתוכנית ממרכז ההשקעות. ביהמ"ש קבע, כי המערערת לא עמדה בתנאי ההון העצמי המזערי הנדרש עפ"י חוק. לפיכך, לא הייתה זכאית המערערת לערבות מדינה, וממילא לא הייתה זכאית לוותר עליה. אם כך נקבע, כי המערערת זכאית להטבות של מסלול השנתיים.
לגישת המערערת, הכנסות המימון שצמחו לה מהפיקדון אינן חייבות במס בישראל, שכן לא מדובר בהכנסה "שנצמחה, שהופקה או שנתקבלה בישראל", כלשון סעיף 2 בפקודת מ"ה בנוסחו, עובר לתיקון מספר 132 לפקודה. המשיב טוען, כי יש למסות הכנסה שהיא אינטגראלית לעיסוק הנישום כהכנסתו מעסק. ביהמ"ש הכריע, כי הכנסות המימון של המערערת אינן אינטגראליות לפעילותה העסקית, וכן הוא דוחה את טענתו החלופית של המשיב, כי יש לתאם חלק יחסי מהוצאות ההנפקה.
למערערת נוצר הפסד הון בסך כ- 4,900,000 ש"ח כתוצאה ממחילת חוב לחברת הבת. המשיב טוען, כי חברת MTS נותרה פעילה, הגישה דוחות מס בארה"ב ואף הוזרמה לתוכה פעילות של חברה אחרת. בשנת המס 1999 נוצר למערערת הפסד בסך כ- 1,615,000 ש"ח עקב מחילת חוב לחברת טלג'נט. גם בנוגע לחוב זה טוען המשיב, כי סירובו להכיר בהפסד ההון נובע מכך שלא הוכח שחברת טלג'נט הייתה חדלת פירעון ולא הוכח, כי המחילה היא אמיתית. ביהמ"ש קבע, כי בניגוד לחוות הדעת בנושא MTS, בענין טלג'נט התבסס המומחה על הדוחות המבוקרים של החברה. בניגוד למקרה של חברת MTS, אשר מרבית חובותיה היו לצדדים קשורים, לחברת טלג'נט היו חובות משמעותיים (ביחס לסך נכסיה) לגורמים חיצוניים, שאינם צדדים קשורים. לאור זאת, קיבל ביהמ"ש את טענת המערערת, כי שווי החוב שנמחל לחברת טלג'נט הוא אפס. לפיכך נוצר למערערת בשנת 1999 הפסד הון בגובה מלוא החוב שנמחל, כ- 1,615,000 ש"ח.
המערערת דרשה הוצאה בגין חובות רעים של חברות זרות. מאחר שגביית החוב הייתה מאלצת את המערערת לפנות לערכאות משפטיות במדינה זרה, הרי שעלות מאמצי הגבייה תהיה גבוהה מסך החוב. המשיב טוען, כי פנייה אחת אינה מהווה אמצעי גבייה מספקים. ביהמ"ש קיבל חלק מטענות המערערת והכיר בחלק מהוצאות כחוב כאבוד.
בשנת 1997 רכשה המערערת מערכות טללוג וביקשה לנכות רכישה זו כהוצאה לרכישת מלאי. ביהמ"ש קבע, כי מערכות הטללוג מהוות רכוש קבוע אצל המערערת, והמערערת לא הצליחה להוכיח אחרת.
המערערת טוענת, כי ניכוי הוצאות לשיווק מניותיה בנאסד"ק וניכוי תשלומי האגרה הן הוצאות לייצור הכנסה. המשיב טוען, כי מדובר בהוצאה הונית שאינה מותרת בניכוי. ביהמ"ש מצא לנכון שלא להתערב בשיקול דעת של המשיב וקבע, כי ההוצאות משמשות את המערערת לשם שמירה על מחיר המניה. תשלומי אגרה לנאסד"ק מתחייבים כדי שלא תימחק החברה מן המסחר בגוף זה. תשלומים אילו אינם תשלום הבא בגדר 'שמירה על הקיים' במובן שמירה על ההון המפיק הכנסה.
התוצאה:
♦הערעור נדחה בחלקו והתקבל בחלקו.
ניתן ביום 21.10.12
ב"כ המערערת: עו"ד יעקב שרביט, עו"ד אלדד חמם
ב"כ המשיב: עוה"ד יפעת גול – פרק' מחוז ת"א
