מהו שיעור המע"מ בגין ריבית שמשלם תושב חוץ לעוסק תושב ישראל?/
כידוע, המסחר בארץ ובעולם בעת האחרונה הופך יותר ויותר למסחר בין לאומי כאשר בין היתר חברות ישראליות רבות (אפשר גם באמצעות יחידים) בוחרות להתפתח מעבר לגבולות המדינה. כך למשל, חברות ישראליות רבות פועלות באמצעות סניפים ו/או חברות בנות במדינות אחרות במטרה להרחיב פעילותן כאמור. כמו כן, אותם גופים תושבי חוץ בד"כ מממונים ע"י החברות הישראליות (תושבות ישראל), כאשר המימון יכול להיעשות באמצעות הון מניות ו/או באמצעות הלוואות בעלים. כשמדובר במימון באמצעות הלוואות בד"כ נקבעת גם ריבית . לפיכך, עולה השאלה, האם חל חיוב במע"מ בגין הריבית המשולמת מהגוף תושב חוץ לחברה הישראלית?
ראשית יצוין כי עסקת הריבית מוגדרת בסעיף 1 לחוק מע"מ כעסקת אשראי המוגדרת אף היא בסעיף זה כשירות . מקום עסקת השירות מוגדר בסעיף 15 לחוק מע"מ כמקום נותן השירות, לפיכך, מקום עסקת האשראי עפ"י האמור לעיל הינו ישראל מאחר והחברה תושבת ישראל היא שנתנה את ההלוואה ועל כן היא זאת שנותנת השירות במקרה זה. בעניין זה יצוין, כי בפקודת מס הכנסה התוצאה הינה הפוכה שכן מקום הפקת ההכנסה בעסקת אשרי נקבע דווקא עפ"י מקום משלם הריבית ובמקרה זה דווקא מחוץ לישראל.
ברגיל ברור, כי עסקת אשראי בין שני תושבי ישראל חייבת במע"מ בשיעור מלא ועל כך נכתבו לא מעט פסקי דין לרבות פסקי דין בעניין חיוב במע"מ מלא בגין ריבית רעיונית אך כשמדובר בעסקת אשראי בין תושב ישראל לתושב חוץ השאלה מורכבת יותר מאחר וניתן להחיל על עסקה זו מע"מ בשיעור אפס במסגרת סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ הדן בשירות הניתן מתושב ישראל לתושב חוץ . החלת סעיף זה דורשת עמידה במספר תנאים ביניהם (1) השירות ניתן לתושב חוץ מחוץ לישראל, (2) השירות לא ניתן גם לתושב ישראל ,(3) השירות לא ניתן אגב נכס בישראל. נראה, כי במקרה שבפנינו מתקיימים שני התנאים הראשונים אך לגבי התנאי השלישי, העניין אינו פשוט שכן לא ברור מיקומו של הנכס שבגינו ניתן השירות. ראשית, יש לבחון מהו הנכס. נראה כי הנכס הינו קרן ההלוואה שכן הריבית הינה העמלה בגין קרן ההלוואה שנלקחה . כעת נבחן את מיקום הנכס שבגינו ניתן השירות, קרי, מיקום קרן ההלוואה: שאלה זו הינה סבוכה כי מצד אחד ההלוואה הינה שטר חוב בידי נותן ההלוואה שבמקרה זה נמצא בישראל אך מצד שני כספי ההלוואה נמצאים דווקא בידי תושב החוץ. נושא זה טרם נבחן בפסיקה אך לדעתנו, מיקום הנכס במקרה שמדובר בהלוואה ייבחן ככל הנראה לפי המקום בו נמצאת קרן ההלוואה, כלומר, אם תושב החוץ השתמש בכספי הקרן לטובת רכישת נכסים בישראל הרי שהשירות האמור יקבע כשירות שניתן אגב נכס בישראל וכן ההיפך. יחד עם זאת , ברור כי ישנם מקרים בהם יהיה קשה לקבוע היכן הושקעו כספי ההלוואה ואף יהיה קשה עוד יותר לעקוב אחר מיקום כספי ההלוואה בייחוד שמדובר בתושב חוץ. על כן, נראה כי יש לבחון כל מקרה לגופו ועל פי אופן השימוש בכספי ההלוואה.
