♦ ביום 19.6.91 רכש המערער, יחד עם אחר, מקרקעין בפתח תקווה בשטח של 57,636מ"ר. על פי הסכם שיתוף שנעשה ביניהם,קיבל המערער לידיו שטח של47,636מ"ר. על פיה תכנית שהייתה בתוקף באותה עת, ייעוד המקרקעין היה בחלקו- 67% חקלאי,בחלקו- 76% גן לאומי והיתר- דרך מעבר.
ביום 12.11.96 פורסמה תכניתחדשה, ששינתה את הייעודים הקודמים, כך ששטח של 33,898מ"רמתוך המקרקעין יועד לסלילת דרך ומחלףושטחנוסףשל 15,120 מ"ר הוגדר כשטחבתחוםקובנין (להלן- "התכנית הפוגעת").יתרת המקרקעין,בשטח של 8,618מ"ר נותרה מחוץ לתכנית הפוגעת) להלן: "המקרקעין הגובלים"). מתוך שטח זה, שטח של 5,800 מ"ר היה מיועד לגן לאומי וכ- 2,800מ"ר היה מיועד לשימוש חקלאי. המערער הגיש תביעת פיצויים לפי סעיף197 לחוק התכנון והבניה בגין ירידת הערך שנגרמה למקרקעי ןעל ידי התכנית הפוגעת. במהלך בירור התביעה מונה שמאי מכריע,שקבע את הפיצוי המגי על מערער. על פי קביעת השמאי, ירידת הערך שנגרמה הינה: 11,111 דולר לכל דונם קרקע, שייעודההיהחקלאי ו-7,111 דולר לכל דונם קרקע, שייעוד ההיה גן לאומי. השמאי קבע קביעה נוספת החשובה לענייננו, ולפיה הפיצוי האמור צריך להינתן גם על חלקה מקרקעין שלא נכלל בתכנית הפוגעת, משום שבהיותו גובל עמה הוא נפגע ממנה במידה זהה.
♦בהתאם לפסק הדין שניתן באותה תביעת פיצויים, ביום,17.3.11שולם למערער פיצוי כספי בסך 2,122,137 ש"ח כולל הפרשי הצמדה (להלן: "הפיצוי"). המקרקעין שנכללו בתכנית הפוגעת הופקעו בחודש דצמבר 1996 על כך קיבל המערער פיצוי כספי נפרד. בגין פיצוי זה שילם המערער את המס שנדרש ממנו, בניכוי חלק מעלות הרכישה של המקרקעין. בשלב זה לא נוכתה עלות רכישת המקרקעין הגובלים בסך 89,928 ש"ח (המשיב לא חלק על שוויה של עלות זו).
♦המערער דיווח למשיב על הפיצוי שהתקבל בגין ירידת הערך שנגרמה על ידי התכנית הפוגעת ושילם מקדמת רווח הון בסך 269,671 ש"ח. המשיב הוציא שומה למערער לפיה הועמד סכום המס בגין ירידת הערך האמורה על סך 865,961 ש"ח. המערער הגיש השגה, שהתקבלה בחלקה, כשהשומה הועמדה על סך 618,329 ש"ח. המערער הגיש ערעור על שומה זו, הוא הערעור הנדון כאן.
♦ביהמ"ש נדרש, בין השאר, לשאלות: - האם מס רווחי הון על פיצויים שהתקבלו בגין פגיעה על ידי תכנית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה זכאי ליהנות מההטבה הכלולה בסעיף 91 (ז) לפקודת מס הכנסה בשווי מחצית המס הרגיל (רווח הון בשל הפקעת נכס)?
וכן לשאלה:- כאשר התוכנית הפוגעת פגעה בפועל במקרקעיןהכלוליםבתכנית, והפיצוי שניתן בעקבות התכנית הפוגעת- לפי סעיף 197 הנ"ל- כלל גם פיצוי עבור הפגיעה שנגרמה במקרקעין הגובלים- האם ניתן לנכות מהמס ששולם בגין פיצוי זה את עלות רכישת המקרקעין הללו?
ביהמ"ש המחוזי בת"א - כב' השופט יונה אטדגי:
♦הצדדים הסכימו לכך, שפיצויים המתקבלים בגין ירידת הערך שנגרמה ע"י התוכנית הפוגעת צריכים להיות ממוסים כרווח הון- לפי פרק ה' לפקודה. וזאת הוסכם על הצדדים, כפי שציין ביהמ"ש, על אף שיש גישות ודעות נוספות בשאלה זו. זאת משום שהנכס הנמכר במקרה כזה הוא נכס הוני הנכלל בהגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודה, ואין הוא נכלל בגדר "זכות במקרקעין" לפי חוק מיסוי מקרקעין. דבר זה מתקיים לא רק כאשר הפגיעה באה בהקשר של הפקעה אלא גם כאשר היא מתמצית בשלב אחד, כגון בפגיעה באור ובנוף, או בהפחתת אחוזי בנייה הגורמת לירידת ערך של המקרקעין. מדובר בשני שלבים שונים: שלב תכנוני, שבו ישונה ייעוד הקרקע לייעוד לצרכי ציבור, ושלב קנייני, שבו יופקעו המקרקעין לפי ייעודם החדש.
♦ביהמ"ש ציין, כי ביהמ"ש העליון ערך אבחנה ברורה, בהקשר לתשלום המס, בין פיצוי המתקבל בעקבות פגיעה על ידי תכנית (שינוי ייעוד) ובין פיצוי המתקבל בשל הפקעה וקבע, כי הפיצוי הראשון אינו "הפקעה" לצרכי המס. ניתן להגיע לאותה תוצאה גם על סמך הפירוש המקובל של המושג "הפקעה". פגיעה במקרקעין על ידי תכנית, כאמור בסעיף 197 לחוק התכנון והבניה, איננה "הפקעה" לעניין פרק ה' לפקודה, והמס המשולם על הפיצויים המתקבלים בגין פגיעה זו אינו זכאי להטבה הגלומה בסעיף 91(ז) לפקודה. אמנם, אם המקרקעין שנפגעו על ידי התכנית הופקעו אחר כך ניתן לבצע את הניכוי בעת תשלום המס עבור הפיצוי שהתקבל בעת ההפקעה, אולם אם המקרקעין נפגעו על ידי ואינם מיועדים עוד להפקעה, הרי שניתן לבצע את הניכוי בעת הוצאת "הנכס" מידי הבעלים, כלומר בעת תשלום המס על הפיצויים שהתקבלו בעקבות שינוי הייעוד.
התוצאה:
♦הערעור נדחה באופן חלקי ומתקבל באופן חלקי.
המערער אינו זכאי להטבה לפי סעיף 91(ז) לפקודה על הפיצוי שהתקבל בעקבות התכנית הפוגעת, שכן נקבע שלא מדובר בהפקעה. עם זאת, המערער רשאי לנכות מסכום המס חלק מעלות רכישת המקרקעין הגובלים, כאשר חישוב הניכוי ייעשה באופן יחסי לירידת הערך שנקבעה ע"י השמאי, ובהתחשב בייעודם של חלקי הקרקע הנדונה.
ניתן ביום: 15.11.2012
ב"כ המערער עו"ד אילן כהן, עו"ד איתמר כץ
ב"כ המשיב עו״ד אריק ליס, פרק' ת"א (אזרחי)
